עכשיו בערך רבע לארבע לפנות בוקר, ובעוד כמה שעות הספה שאני יושבת עליה כבר תעמוד לצד הכביש, מחכה לתפקיד הבא שיגיע. את שנותיה הארוכות מול הטלוויזיה במרכז הסלון היא סיימה. הרגשתי שאני חייבת לתת לדבר זה מעט תשומת לב - כי כמה דברים קרו על הספה הזאת! כל כך הרבה. שנים של זיכרונות ורגשות שנחוו על הספה הזאת.
הספה הזאת כבר די מרופטת. הבד שפעם היה רך ובצבע חאקי עכשיו כבר מלא בכל מיני כתמים שהצטברו עם השנים. זיעה שנספגה לתוך המשענת, דמעות שזלגו על הכריות, ועוד. אולי זה קצת מגעיל אבל אני מוצאת את זה די מקסים. מין חותם משונה שהשארנו על הספה הזאת ולעולם לא יירד.
כמה פרקים כתבתי על הספה הזאת? יושבת בישיבה מזרחית, הלפטופ על חיקי ואני מקלידה במהירות האור, בדיוק כמו עכשיו. יש לי כל כך הרבה מה לכתוב על הספה הזאת. אני יכולה לכתוב קטע מאוד ארוך על החוויות המיניות שהיו לי עליה. רק בחור אחד בעצם. האחד הכי טוב.
אני לא אשכח איך הוא ישב על מרכז הספה, מפורק איברים ומסטול, חייב לתארו כצנוח. זאת הייתה הספה הזאת. היא מסוג הספות שאתה פשוט צונח עליהן. כמה פעמים צנחתי על הספה הזאת לאחר יום ארוך. או קצר. ואני זוכרת שפה הוא היה, מרוח כולו, אוכל את צווארי וטורף את שדיי. חבל שהוא לא פה יותר. אני לא חושבת שהוא יכיר את הספה החדשה.
כמה פעמים בכיתי על הספה הזאת? מסרט עצוב, משיברון הלב, מריבים, מעצמי, מכעס ותסכול. עשית עבודה כל כך טובה בספיגת כל הדמעות. והיו לי המון, אני יודעת. הספה הזאת שבורה באמצע, שקועה מטה. בצורת וי שהתאימה בול לגב העקום שלי. הספה התעצבה אט אט עם הלילות, כשנרדמתי ביחד עם החתול מכורבל בין ידי ובין הספה. זה היה מושלם.
ואני זוכרת שהאחד, היחידי שאהבתי, ישב פה איתי אינספור פעמים. ואני זוכרת את הפעם שישבנו שנינו פה, מסתכלים זה על זאת... והאמנתי בכל ליבי שהוא עומד לנשק אותי. היינו מרוחים על הספה.
והיום, התכרבלתי עם חבריי על הספה הזאת. היום אני גם אשן פה, איך אפשר שלא לנצל את הלילה האחרון? כנראה אביא גם את החתול שיישן איתי לאות כבוד.
יש רגע מיוחד עם החתול שאני זוכרת על הספה הזאת. לא רגע כה מיוחד, אך הבטחתי לעצמי שלעולם לא אשכח אותו. ישבתי בדיוק היכן שאני עכשיו, מקשיבה לשיר שמאוד אהבתי בתקופה, והחתול נמנם עליי, מגרגר לו. הייתי מאושרת לכמה רגעים קצרים. היו המון רגעים קטנים כאלו כאן.
אני לא יודעת איך תיראה הספה החדשה כלל. גם לא אכפת לי. אני מניחה שגם אותה אוהב אחרי זמן מה. איך אוכל שלא, עם כל הזיכרונות החדשים שאצבור עליה? והגברים שיתפשטו עליה. והאופוריות שיתפרצו עליה. ואולי גם באמת אוהב מישהו על הספה החדשה. אני די מתרגשת לכל החוויות שאצבור על הספה החדשה והמסתורית.
אני אוהבת את הספה הזאת, אבל הגיע הזמן.
~~~
אז זה היה הקטע! מקווה שאהבתם ואשמח לשמוע מה אתם חושבים <3
התגעגעתי.
YOU ARE READING
קטעי כתיבה
Short Storyקטעי כתיבה אקראיים - הדרך שלי לתת לכם עוד מהכתיבה שלי, מכיוון שאני לא כותבת יותר ספרים מלאים. אבל במשך הזמן, כתבתי כל מיני קטעים שהייתי רוצה לשתף. אני מאוד אוהבת כל מה שאשתף כאן. אוהבת אותכם <3
