"אני לא רוצה" אמרתי עצבנית
"אמילי אנחנו חייבים אבא קיבל קידום מהעבודה הוא לא יכול לבטל" אמרה אמא ברוגע
"אבל יש לי פה חברים משפחה חיים למה אני צריכה לבוא" אמרתי עם דמעות שעוד שנייה עומדות לפרוץ החוצה
"אני מצטערת" אמא אמרה והלכה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
טוב אני אמילי, אמילי אמנדה ווטסון יש לי עיניים בצבע ירוק-כחול ושיער בצבע שטני אני גה בניו יורק ויש לי 2 חברות טובות כמעט כמו אחיות איימי וג'ייד אבא שלי קיבל קידום מהעבודה לעבור ללונדון הוא עובד בחברת מחשבים ואמא שלי הודיעה לי רק עכשיו שבעוד יום אנחנו טסים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"זה לא מעניין אותי אני לא באה"
"אמילי אמנדה ווטסון את באה וזה לא שאלה בכלל"
"תפסיקי לקרוא לי בשם המלא את יודעת שאני שונאת שאת קוראת לי ככה וחוץ מזה אני בת 18 אני יכולה לעשות מה שבאלי"
"את עוד חודשיים בת 18 עד אז את תקועה איתי ועם אבא אה ואל תשכחי לארוז מזוודה"
"איך אפשר לשכוח מילמלתי לעצמי ועליתי לחדר שלי להתקשר לג'ייד ואיימי
"הלו"
"הי ג'ייד את יכולה היום לישון אצלי יש לי משהו לספר לך ולאיימי"
"כן בטח מתי להגיע?"
"עוד שעה"
"אוקיי ביי"
"ביי"
אז היה לי רעיון שהן ישנו אצלי ואני יספר להם זה הלילה האחרון שלי בניו יורק ואני רוצה לבלות אותו איתן
"היי מדברת איימי"
"היי איימי זאת אמילי"
"קרה משהו את נשמעת עצובה"
"אפשר להגיד את יכולה היום לבוא לישון אצלי אני רוצה לספר לך וג'ייד משהו"
"כן מתי להגיע?"
"עוד שעה זה בסדר"
"כן אני אגיע"
"יופי ביי"
"ביי"
"אמא" צעקתי
"מה"
"ג'ייד ואיימי באות לישון פה היום"
"טוב תהנו"
"תודה"
~כעבור שעה~
"היי" איימי אמרה
"היי" השבתי
"אז מה קרה שאת כזאת מדוכאת"
"תחכי לג'ייד"
"היא עכשיו הולכת לאחר לנו" אמרה בגיחוך
"כן צודקת" אמרתי תוך כדי צחוק
"רוצה לשתות או לאכול משהו" אמרתי
"שוקולד" אמרה
הלכתי למטבח שמתי שוקולד בקערה לי ולה כשחזרתי לסלון אני רואה אותה שוכבת על הספה צופה בטלוויזיה
"מרגישה בבית אה?" אמרתי בגיחוך
"כן" אמרה וחזרה לישיבה
"אז מה את רואה?" שאלתי
"אין לי מושג אין פה שום תוכנית שאני אוהבת" אמרה תוך כדי שהיא מדפדפת בערוצים
"כמה זמן לוקח לה לבוא היא גרה 2 דקות מפה" ואז הייתה דפיקה בדלת
"נו באמת חבל שלא ביקשתי מיליון דולר" אמרה ואני ניגשתי לדלת
"שלום" ג'ייד התפרצה לבית
"הפרינססה הגיעה" איימי צעקה
"לא איחרתי בהרבה זמן" ג'ייד אמרה
"לא בכלל חצי שעה זה לא הרבה זמן" אמרתי
"טוב סליחה" ג'ייד אמרה ואני איימי צחקנו
"אז אמילי מה רצית לספר לנו?" שאלה איימי
"רוצות לשתות?" שאלתי
"אמילי אל תנסי להתחמק מזה" אמרה איימי
"אני ישמח לשתות" אמרה ג'ייד ואיימי הסתכלה עליה בפרצוף מוזר
"טוב שבו אני אביא לשתות ואז אני אספר לכן" אמרתי והלכתי למטבח הבאתי בקבוק מים וכוסות כשהגעתי לסלון ג'ייד התנפלה על המים כאילו היא לא שתתה שנים
"טוב אז אני טסה מחר ללונדון"
"ולמה את עצובה?" שאלה איימי
"לתמיד" אמרתי והשפלתי מבט
"מה" איימי אמרה וג'ייד נחנקה מהמים
YOU ARE READING
איך הסכמתי לכל זה-סיפור על הארי סטיילס
Fanfiction"אני לא רוצה" אמרתי עצבנית "אמילי אנחנו חייבים אבא קיבל קידום מהעבודה הוא לא יכול לבטל" אמרה אמא ברוגע. "אבל יש לי פה משפחה,חברים,חיים למה אני צריכה לבוא" אמרתי עם דמעות בעיינים שעוד שנייה עומדות לפרוץ החוצה "אני מצטערת" אמרה אמא והלכה ~~~~~~~~~~~...
