קטעי כתיבה

שקט

מהו שקט בעיניי? שקט הוא הדבר שמחליף את אוזניי כשהצלילים אחרונים של אלבום מתחילים להתנדף באוויר ולהיחלש. שקט זה הצליל הזה שלפעמים שומעים באוזן אחת כשממש שקט מסביבך ואתה יכול פתאום לחשוב. שברון לב הוא שקט בעיניי. דמעות שנוזלות בדממה על הלחיים ואי אפשר לגרום להן להפסיק לזלוג. אחרי משיכת האף האחרונה וניגוב הדמעות יש שקט צורם. אחרי נשימה כבדה יש שקט כבד.

ושקט בעיניי הוא גם לא שקט, שקט הוא גם צלילים מאוד מסוימים; צליל המזגן או המאוורר, תקתוק השעון, הציפורים המצייצות - אלו הצלילים שיוצאים החוצה רק כשיש שקט. ולכן בעיניי שקט הוא לא שקט. שקט הוא צליל דומם, שקט הוא צליל שניתן לשמוע, אך רק אם כל השאר שותקים.

מה זה אומר להיות שקט? לא לדבר בקול רעם? לא לצעוק? או לדבר לאט, באטיות שנותנת משקל כבד לכל מילה ומילה? ומה לגבי אותן שיחות שקטות? אותן דממות שממלאות חלק נרחב מן השיחה? פאוזה הנלקחת למען שאיפה עמוקה. פאוזה דוממת המתרחשת כדי שאוכל להקשיב לקצב הלב הדוהר שלי ולנסות להרגיעו. אני סותמת את פי כדי לחשוב. כשאני בשקט אני חושבת. אך המחשבות שלי אינן שקטות - למה אני צריכה שקט כדי לשמוע אותן? הן כל כך רועשות במוחי. מחשבה ושקט, שילוב מעניין. הרי ידוע כי מחשבות נשמעות הרבה יותר חזק בשתיקה. אולי הן גם מוקרנות החוצה בשקט. דרך העיניים. העיניים שלי מעולם לא היו שקטות. תמיד הן צועקות משהו, או דומעות, או מכווצות כשאני צוחקת ומפרה את השקט שאני כל כך פוחדת להיות בו.