~הושלם~
טאהיונג נער בן 19 שנולד בסיאול.
הוא עובר לדירה משלו ורוצה להתחיל חיים חדשים, כאלה שישכחו לו את העבר.
טאהיונג מתחבב על כולם ישר על ההתחלה, חוץ מג'ונגקוק שקשה איתו.
הזהרות!
• סמאטים
•דיבור גס+
• הומור כושל
הסיפור הינו ישן ובעל טעויות לשוניות
*...
"ג'ונגקוק!" טאהיונג צעק ורץ לאחוז בנער המסוחרר שלא הפסיק להתלונן על כאבי הראש שתקפו אותו כימעט מידי. "חכה אני אביא לך מים." טאהיונג השכיב את ג'ונגקוק על הספה והלך להביא מים כשמחשבות רצות בראשו. טאהיונג מילא את המים אבל לא התרכז במה שעשה, לכן לא הפסיק למלא את המים גם כשהגיע לסוף הכוס. "לעזאזל!" אמר שקלט את השלולית שיצר. הוא הניח את הכוס על השיש וישב על הרצפה במטבח צופה בנער הרדום; "למה זה קורה לי?" הוא מילמל ונתן לראש שלו ליפול לאחור.
○○○○○○○○○○○○○○○○○
"נו מה אתה רציני?" "כן." "זה לא אפשרי בשום צורה שהיא!" "זה כן! היונג ראיתי את זה בעיניי!" "פשוט, פשוט תידפוק את הראש בקיר ניראה אם זה יעזור." יונגי אמר ביאוש "למה אני דווקא מסכים עם צ'ים" הוסוק התערב בין הוויכוח של יונגי ושל ג'ימין "שקט סוס." יונגי אמר והוסוק הוציא לו לשון "תקשיב ג'ימיני אתה חסר מוח אבל יותר טוב מהסוס אז אני אנסה לדבר איתך בהיגיון." יונגי אמר וג'ימין הוציא לשון להוסוק שמילמל כמה קללות. "לא משנה מה ראית, זה בשום אופן לא פיה." יונגי הרס לאט לאט את הילדות של ג'ימין "היונג אני נישבע לך שראיתי פיה!" ג'ימין אמר ויונגי בכה בכי מזוייף ומיואש "אין דבר כז-" יונגי נקטע.
"מ-מה אתם עושים פה?" טאהיונג שאל כשהתעורר וצפה בשלושת הנערים יושבים סביבו במיטה. "אממ.. קוקי אמר לי לבוא בבוקר לראות אם אתה בסדר ואמרתי ליונגי לבוא והוסוק הצטרף." ג'ימין הסביר "קוקי? למה הוא אמר לך לעשות את זה?" טאהיונג שאל וג'ימין הרים ידיים כלא יודע. "הוא בבית שלכם?" טאהיונג שאל שוב וכולם הינהנו, "הוא בבית לבד. ג'ין ונאמג'ון נסעו לחמש ימים לחופשה אז.." שוב פעם יונגי נקטע וטאהיונג קפץ מהמיטה מתעלם מהסחרחורת של הבוקר ורץ לסלון לא לפני שלקח חלוק מהכיסא שהיה לידו, הוא עדיין היה רק עם בוקסר. "תישארו פה." טאהיונג צעק מהסלון כשהם עוד היו בחדר. הוא קשר את החלוק ולפתע שם לב לפתק שהיה מודבק על הדלת הפתק:
'טאהיונג אני לא זוכר מה קרה אתמול אבל התעוררתי על הספה שלך ואתה על הרצפה במטבח. אני מפחד לגלות מה קרה אתמול אני יודע ששתיתי אבל אני לא זוכר מה קרה אני מצטער אם עשיתי משהו.'
היה המשך למכתב טאהיונג פתח את הקיפול של המכתב והמשיך לקרוא;
לקחתי אותך לחדר ולא הפסקתי לתהות מה עשיתי? אני ממש מפחד, פגעתי בך? עשיתי לך משהו? אתה לא חייב לבוא להגיד לי תגיד לג'ימין או ליונגי אבל תיתן לי לדעת (let me know) בקיצור אני אצא לך מהחיים אני אמנע מלהיפגש איתך למרות שאני אוהב אותך ורוצה אותך יותר מהכל! בי טאהיונגי
נשימה נשיפה, נשימה נשיפה... טאהיונג ניסה להירגע אבל לא הצליח 'הוא מוותר עלי כל כך בקלות?' מחשבה זאת התרוצצה לטאהיונג בראש. הוא יצא מהבית ונעמד מול הדלת של השני ממלמל משהו לא ברור ודופק חזק ובמהירות בדלת. "לעזאזל מי מתקתק ככה? בטח הובי" טאהיונג שמע את מה שג'ונגקוק אמר וגיחך מעט. "הובי עם יונגי ידע שתיקת... אה טאהיונג." ג'ונגקוק קלט מי הדמות שהייתה מולו. "מ-מה אתה עושה פה?" ג'ונגקוק שאל וטאהיונג השפיל את הראש. "אתה באמת מוותר עליי בכזאת קלות?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק פער עיניים: "מ-מה טאהיונג זה לא זה פשוט.." "תשתוק." טאהיונג אמר והסתכל על ג'ונגקוק במבט מעט כועס. ג'ונגקוק הרגיש שזה פגע בכבוד שלו, הוא משך את טאהיונג לבית ונעל אחריו. "לא וויתרתי עלייך שיחררתי אותך." ג'ונגקוק אמר והתקרב לטאהיונג שישב על המשענת של הספה. "שיחררת? מי אמר שאני רוצה שתשחרר ממני?" טאהיונג שאל וג'ונגקוק עמד ממש קרוב לטאהיונג. "אתה שונא אותי בגלל כל מה שקרה ו-" "אוקי, א. לא פותרים ככה ריבים, לא פתאום מחליטים להיעלם בגלל ריב. ב. אני ממש לא שונא אותך. ג. הו•סו שלח לי הודעה הוא הסביר לי מה שקרה ואני.." טאהיונג כימעט סיים "מצטער?" השלים אותו ג'ונגקוק "כן." טאהיונג אישר את דבריו ואז חיבק את מותניו של ג'ונגקוק. "א-אל תלך אני אוהב אותך." טאהיונג אמר ונילחץ שלא שמע דבר מהשני. הוא נירגע כאשר הרגיש יד מלטפת את שיערו ויד שניה תופסת את צווארו.
"אוקי אז זה מה שנעשה, אני אנשק אותך עכשיו כל כך חזק ואז ניפטר מהבגד הלבן הזה שמכסה את מה ששייך לי! אבל בתנאי שתספר לי מה קרה אתמול." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג ידע בהחלט שהוא מעדיף לדלג על החלק שהוא צריך לספר. "קוקי זה לא משנה מה קרה אתמול אפשר את הנשיקה שלי?" טאהיונג עשה עיניי כלבלב וג'ונגקוק הוריד מעצמו את החולצה, לאחר מכן את המכנס הקצר. טאהיונג הרגיש את מכנסיו לוחצות והוא רצה כל כך לגעת בשני אז הוא קם והלך בצעדים מהירים אל ג'ונגקוק. "לא..תעצור." ג'ונגקוק עצר את טאהיונג והושיב אותו חזרה על הספה. "אתה לא זז מפה! אני אשב מולך עד שתחליט לספר." ג'ונגקוק אמר וחייך חיוך שניראה לטאהיונג חמוד אך שטני ביותר. "ואם לא?" טאהיונג שאל ובלע רוק אז.." ג'ונגקוק התחיל לומר והוריד את הבוקסר של עצמו, מתיישב על הספה ואוחז באיבר האדמדם שלו. "אני אצטרך לספק את עצמי,בלעדייך." "לאאאאאאא!!!!"
סמאט? אולי.. ניראה😏 אני בשוק שהצלחתי לסיים את הפרק היה לי מחסור כתיבה רציני הפרק בטח יצא זוועה אבל אני שמחה שניסיתי והצלחתי...סוג של😟😞
בכל מקרה.. מצפות לסמאט? מה דעתכן על הו•סו? ועד מתי יונגי יקרא להוסוק סוס😂😂 די הסוס ממש ניתפס😂
ועכשיו למשהו פחות...שמח אביצי ניפטר ו..אני מרגישה שיש לי גוש בגרון😢 הוא היה דיג'יי מושלם וכואב לי כל כך😭😭
К сожалению, это изображение не соответствует нашим правилам. Чтобы продолжить публикацию, пожалуйста, удалите изображение или загрузите другое.
