בוגד / traitor (הוקפא לזמן קצר נחזור בקרוב)

פרק 21

ראיתי חדר יפה ועדין מעוד הוא הייה צבוע בשמנת חלשה ונקייה
וכול הרהיטים היו בצבע לבן ושמנת נקי
רק הטלוויזיה הייתה בצבע כסף שלמעשה הישתלבה על החדר בצורה מושלמת

״מה אני עושה פה?״ שאלת אותו
״זה החדר החדש שלך״ הוא אמר ומכניס אותי לביפנים
״מה למה את מביא לי חדר?״ שאלתי לא מבינה
״למה את רוצה להמשיך לישון שם?״
הוא שאל
״לא רק שאלתי״ אמרתי ועשיתי פרצוף נייגעל והוא צחק

״לא תישאלי שאלות לא תישמעי שקרים״ הוא אמר מתקרב אליי עם הפנים כול כל קרוב הופנטטתי לעיניו הן כול כך מיוחדות איך דבר כזה
יכול להיות כול כך רק ואכזר?
אבל ליפני שבאתי להגיד משהו הוא זז והלך
״יש לך מקלחת ובגדים תסיימי להיתארגן
ותצלצלי בפעמון אל תנסי לברוח כי יש לך פה 4 שומרים״ הוא אמר בלי להיסתובב והמשיך ללכת.
ואז הפנתי את הראש שלי לפעמון שעל יד הדלת
ניכנסתי למקלחת פשטתי את בגדיי
וניכנסתי מתחת לזרם המים החמים נישארתי שם עד שהעור שלי כבר הייה מצ׳וקמק
סיימתי ועטפתי את עצמי במגבת ויצאתי מהמקלחת
על המיטה הייה מונח לי חולצה וטרנינג
לבשתי אותם והחולצה היתה קטנה והראתה לי קצת מהבטן אבל אהבתי את זה והטרנינג הייה גדול אבל ישב עליי יפה צילצלתי בפעמון
אחרי שתיי דקות דור היתייצב מולי עם סיכוי עניים
״עוד הפעם הכיסוי הזה?״ שאלתי והוא צחק
״כן בניינו גם אני לא אוהב אותו״ הוא אמר וצחקתי
״יפה לך מחייכת״ הוא אמר לי והסמקתי טיפה
״תודה״ אמרתי והוא היסתכל עליי
״טוב בואי נשים לך אותו ריים קורא לך״ הוא אמר אחריי שבהה בי
הינהנתי הוא עזר לי ללכת לאיפה שאנחנו צריכים ללכת
״הגענו״ הוא אמר והוריד לי את הכיסוי
הוא התקרב אל הפנים שלי ולחש לי
״אל תיתני לו להוריד לך את החיוך״ הוא אמר וישר חייכתי דור הזה גרם לי לחייך למרות המצב שאני בו עכשיו אהבתי את זה הוא ליטף את פניי
״מה אתה עושה?״ קול עמוק ומפחיד העיר אותו מאחוריי
״כולם בוס, ביי מיו נדבר?״ הוא שאל
״אף אחד לא מדבר פה ולך עכשיו״ ריים אמר לו מאופק
״תפסיק להיות כול כך רע בבקשה״ אמרתי לו ומסתובבת בחזרה ודור חייכתי אליו ואמרתי שנדבר והוא הלך

״את לא תגידי לי מה להיות״ ריים אמר לי עצבני
״תקשיב אני ירדתי רק כי אני חשבתי
שאולי ליראות מקום אחר יעשה לי טוב אז בבקשה אל תגרום לי לחזור לחדר״ אמרתי מיואשת
הוא נאנח ״לפחות תגידי לי מה הוא אמר לך״ הוא ביקש ולא ידעתי מה להגיד לו
״הוא לא אמר כלום״ אמרתי לו משקרת
״אוקי את לא רוצה להגיד בסדר בוא נישב לאכול״ הוא אמר ורק עכשיו קלטתי שאני בתוך חדר קטן עם שולחן לשתיים מפה צלחות וסכומים מסודרים ורק אנחנו שם.
״נוו בואי״ הוא אמר מעיר אותי מהמחשבה שחשבתי כאילו אין מצב שזה דייט אני גם לא ירצה לצאת איתו לדייט כי הוא רע ומגעיל
לא אמרתי כלום והיתיישבתי מולו
הגישו לנו אוכל אכלתי חצי ואת החצי השני
עזבתי הייתי מפוצצת
״למה את לא אוכלת?״ הוא שאל אותי
״כי זהו מספיק לי״ אמרתי את האמת
״מה את מהבנות אלה שלא נוגעות באוכל בגלל השומן?״ הוא שאל ועשה מבט מגעיל
״שאני יבין מה הבעיה אם אני מפחדת משומן ולא אני לא מהבנות האלה שלא אוכלות אני אוכל כול מה שמביאים לי ואם אולי לא הייו חוטפים אותי הייה לי תיאבון, ועכשיו תודה על האוכל הייה טעים אני רוצה ללכת לישון תיקרא לדור שישים לי כת הכיסוי המזדיין הזה ואני לך אני עייפה״ אמרתי לו
הוא עיצבן אותי מה זה את מהבנות האלה??

״תירגעי חתלתולונת הכול בסדר את לא חייבת לאכול רק שאלתי ודור לא יקח אותך אני יקח אז שבי וחכי שאני יסיים לאכול״ הוא אמר לי
היסתכלתי עליו במבט של באמת? טוב אין לי מה להיתווכח
אחרי שתיקה ורק לעיסות הוא סיים ביקש המנקות לסדר הכול ושם לי את הכיסוי על העניים אבל ליפני שהוא שם לי את הכיסוי אמרתי לו יותר נכון שאלתי
״יש פה אולי חצר שאני אוכל לשבת שם או מרפסת או משהו שאני אוכל להרגיש את האוויר של הבחוץ״ אמרתי והרמתי את ידיי החולצה שלי עלתה למעלה והראת לי את הבטן
ואז הורדתי את ידי והיסתכלתי עליו הוא ליקק את שפתיו הבשרניות שמבקשות לנשק אותן
היתהפנטטתי מהתנועה הזאת

״אוהב מה שאתה רואה?״ שאלתי מחייכת חיוך משועשע
״מאוד״ הוא אמר והלב שלי צנח אבל לא הראתי לו
שהרגשתי משהו שהוא אמר את זה
״טוב יש?״ שאלתי אותו מנסה להעביר את הנושא
״כן״ הוא אמר ושם לי את הכיסוי הרגשתי את
הנשימות שלו על עורפי
״אהבתי איך שאני משפיע עלייך״ הוא לחש לי על הצוואר והעביר לי זרמים בכול הגוף ולסומק להיטפשת על פניי
הוא היתרחק ועזר לי ללכת לכיוון המקום שביקשתי