שכן חדש

Part-11

"קוקי אני קרוב." לחשתי לו אבל הוא חייך ונעמד במקומו.
"עוד לא בייב, תתאפק." הוא אמר עם חיוך מלוכלך שלפתע הזכיר לי דברים.
הוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה עמוקה ורטובה ולאחר כמה דקות התנתקנו.
עד עכשיו הרגשתי בטוח, הרגשתי ששום דבר לא יכול לפגוע בי עד שהרגשתי את ג'ונגקוק מחזק את הקשירה שהתחלשה קודם.
"קוקי אפשר בלי הקשירה?" הרגשתי טיפה מפוחד ניזכרתי בעבר, זה הרגיש לי אותו דבר.
"קוקי!" קראתי לו שוב אבל הוא ככל הניראה התעלם ממני.
"ג'ונגקוק תשחרר תפאקינג קשירה!" צווחתי עליו ומלא דמעות הופיעו בעיניי הוא פער את עיניו .
אולי בגלל שצעקתי עליו?
אולי בגלל שקראתי לו ג'ונגקוק ולא קוקי?

ניסיתי להשתחרר מהחבלים, הרגשתי כל כך כבול כמו שהרגשתי כשאחי (אם אפשר לקרוא לו ככה) פגע בי ואנס אותי כנגד רצוני.
אני מצטער אבל באותו שניה ג'ונגקוק הרגיש לי אותו דבר.

נ.מ כללית

"תשחרר אותי כבר!" טאהיונג צעק והתחיל לבכות.
ג'ונגקוק היה המום ולא ידע מה קרה למי שאהב, למי שישב מולו.
"טאה הכל.." הוא ניסה להגיד אבל טאהיונג קטע אותו;
"תשחרר אותי, בבקשה." טאהיונג אמר והפסיק להתפתל בניסיון להשתחרר.
"טוב." ג'ונגקוק מילמל וגם לו זלגו כמה דמעות, הוא באמת לא הבין מה ניכנס בשני מה גרם לו להתנהג ככה?

ג'ונגקוק שיחרר את החבל ומילמל כמה מילות התנצלות.
טאהיונג התנשף טיפה מפוחד
הוא לא ידע על מי כעס, אבל הכעסים והפחדים יצאו על ג'ונגקוק.
טאהיונג קם מהמיטה והביט על הכיסא צילומים מהעבר עלו לו, והוא פשוט נפל על הריצפה כשהוא בוכה.
ג'ונגקוק ניבהל והתכופף אליו
"טאה מה עשיתי? אני מצטער." ג'ונגקוק אמר בלי שידע באמת מה עשה הוא רגיל לקשירות ולסקס אז הוא לא הבין מה שונה בו.
הוא לא הבין מה עשה
הוא.... נפל לו האיסמון!
אח של טאהיונג!
"טאה אני מצטער! שכחתי מזה, תסלח לי." ג'ונגקוק אמר בבהלה כשניזכר בכל מה שקרה לנער המסכן.
"איך יכולת לשכוח?!" טאהיונג מילמל ולקח את הבגדים שלו ורץ מהבית, למזלו הבית של שניהם התייצבו מול אחד השני אז 10 צעדים והוא הגיע לבית שלו כשהוא בוכה ומתנשף.

"ל-למה רק לי זה קורה?!" טאהיונג אמר והתחיל לבכות כשהוא עדיין לא לבוש.
"למה היית חייב לאנוס אותי? למה היית חייב להיות אח מטומטם למה דפקת לי תפאקינג חיים למה לא יכלת לתמוך בי במקום לאנוס אותי?" טאהיונג צעק והרביץ לקיר, המכה הייתה חזקה מידי אז היא גרמה לכמה טיפות דם לרדת.

~תוק תוק תוק~ דפיקות חזקות נישמעו בבית של ג'ונגקוק והשאר, אבל ג'ונגקוק התעלם ובכה לתוך הכרית כשהרגליים שלו מקופלות.
~תוק תוק תוק~ הדפיקות התחזקו וזה גרם לג'ונגקוק לתהות אם הבן אדם מאחורי הדלת ניפצע בעקבות הדפיקות.
"קוקי" האיש קרא וג'ונגקוק הבין שזה יונגי.
"אה היונג" גונגקוק אמר ורץ לדלת.
"כמה זמן לו-.. אתה בסדר?" יונגי שינה את קולו לקול דואג.

בדרך כלל ג'ונגקוק לא היה משתף במה שקורה לו במיוחד אם זה קשור למיטה אבל זה יונגי, הבן אדם שהיה הכי קרוב אל ג'ונגקוק אי פעם, והבן אדם שג'ונגקוק הכי סמך עליו בעולם.
אז כן.
גם אם זה אומר לפרט על הסקס הסוער שהיה לו לפני כמה רגעים ועל הרגע העצוב הזה, ג'ונגקוק יספר.
והוא סיפר,על הכל.

יונגי לא שפט את ג'ונגקוק ומה שעשה, הוא הקשיב להכל ובסוף אמר את דעתו.
"קוקי אני חושב שכרגע תן לו להירגע טיפה, אל תישכח שיש לו טראמות מהעבר אז תן לו להירגע, ועוד יומיים נעשה פגישה כולם וניגרור אותו גם לבוא ואז נשאיר אתכם לבד לדבר ואני בטוח שזה יעזור, טוב?" יונגי אמר ולאחר מכן שאל וג'ונגקוק הינהן.
"תודה יונגי אני אוהב אותך כל כך." ג'ונגקוק אמר וחיבק את ההיונג שלו חזק כמה שיכל.
"גם אני קוקי." יונגי החזיק לו חיבוק ואמר:
"סרט?"
"סרט."

עברו 15 דקות מאז שהסרט התחיל, בעיקרון הסרט היה אמור להיות מצחיק אבל ג'ונגקוק ויונגי לא צחקו.
כל אחד היה עסוק במשהו.
ג'ונגקוק היה עסוק במחשבה על מה שקרה ויונגי רצה לתקן את המצב ולוודא שגם הנער השני בסדר.
"אני יוצא שניה, אני שתי דקות חוזר." יונגי אמר ויצא מהבית וג'ונגקוק נישאר להביט בדלת.

~תוק תוק תוק~ יונגי דפק וטאהיונג התעלם.
"נו לא עוד פעם...." מילמל יונגי ואז צעק;
"טאהיונג זה אני!" יונגי צעק וטאהיונג פתח לו מהר כשהוא לבוש בחלוק
(סליחה הייתי חייבת לציין את זה)
"סליחה חשבתי שאתה..."
"קוקי?" יונגי השלים את טאהיונג וטאהיונג הינהן.
"תיכנס." טאהיונג פתח את הדלת ויונגי ניכנס.
"אז.. אתה רוצה להגיד לי שאתה כועס על ג'ונגקוק?" יונגי שאל בהרמת גבה.
"מה? איך אתה יודע... ג'ונגקוק נכון?" טאהיונג שאל עם קצת עצבים.
"אל תיקח את זה קשה, קוקי מספר לי הכל, זה הרגל שלו." יונגי הצדיק את הנער ומה שנותר לטאהיונג זה להנהן.
"לא ענית לי, אתה כועס על קוקי?" יונגי חזר על שאלתו והשני אמר;
"לא יודע."
"אתה בסדר איתו?"
"לא יודע." טאהיונג חזר על אותה התשובה ויונגי כבר הבין שזאת התשובה היחידה שיקבל מטאהיונג, אז הוא החליט לקחת את זה יותר רחוק.
"אתה שונא אותו?" יונגי אמר וכמו שציפה טאהיונג ענה לא בתוקפנות.
"לאאא!" הוא צעק ואז אמר בשקט;
"זה לא ככה"
"אז..?"
"אני אוהב אותו כל כך ואני גם לא כועס עליו, אני מקווה שהוא לא כועס עלי בגלל הדרמות שעשיתי." טאהיונג אמר וחיוך אוגרי עלה ליונגי,
"הוא לא כועס, אל תדאג." יונגי אמר ומשך את השני לחיבוק.
"רוצה לבוא אלינו? אנחנו רואים סרט מטומטם כמו הובי." יונגי אמר וטאהיונג ציחקק.
"עד כמה שההצעה מפתה אני עדיין לא רוצה לראות אותו, לא כי אני כועס." טאהיונג אמר אבל יונגי לא היה צריך הסברים הוא הבין, זה מביך.
"טוב"

שוב פעם תודה ל BTStaekook17 שעזרה לי
ממש תודה קינקית💝💝💝💖

אז... מה אתם חושבים על מה שקרה?
כועסים על קוקי?

יום טוב.