וויסקי מתוק

534 31 7
                                    

שפתיו כיסו את שפתיי במהירות שהדהימה אותי.
הופתעתי מהחמימות ששפתיו הבשרניות הקרינו אליי, הייתי בטוחה שהשפתיים שלי ינשרו מהקור ששרר בחוץ וחשבתי שכך גם שפתיו, אבל החום.. זה היה כמו להוריד כוסית וויסקי באמצע השלג מה שלפי מחקרים רפואיים היה הורג אותי מהר יותר, הבחור הזה היה סכנה לבריאות שלי.
זיפים דקרו את עורי, לשונו חיפשה את שלי ושיניו נשכו קלות את שפתי התחתונה, מתגרות בי.
הנשיקה ארכה כמעט נצח אך לבסוף הוא נשען מעט אחורה, מנתק את שפתיו שעכשיו חיממו גם את שפתיי.
התנשמתי בכבדות, הדבר הראשון שרציתי להגיד היה "אתה נשוי" אבל במקום זה נפלט לי "אני חולה".
הוא גיחך בשקט, לוקח צעד אחד קרוב יותר, מצמיד אותי למכסה המנוע של הטויוטה החבוטה שלי.
ידיו החסונות חסמו את דרכי המילוט שלי משתי צדי, הצמדתי את הקרדיגן הכחול שלי בחיבוק עצמי כמתגוננת, ממנו או מהקור.
עיניו התכולות חרכו בחום-אדמדם של עייני, אפילו בחושך הקפוא הזה יכולתי לראות את הברק התכול שלהם.
"זה לא ניראה כאילו זה הפריע לך" קולו העמוק המהם אותי.
"לי? זה אמור להפריע לך"
"קצת צינון לא יהרוג אותי" שמעתי את החיוך בקולו יותר משראיתי אותו.
"ואשתך? היא כן תהרוג אותך?" זהו, הפלתי את הפצצה, עכשיו המתנתי בחושך לשמוע את גזר הדין שיחול על שנינו. האשמה ביעבעה לי בחזה כשטעם שפתיו עדין בפי והמחשבה על אשתו המחכה לו בבית חורכת את האוויר הקפוא סביבנו.
"מתוקה" הוא כינה אותי כך מהרגע שנפגשנו, אבל המילה הייתה מלאה בהרבה יותר רגש עכשיו.
"אל תכעסי, אני שיקרתי"
בהיתי בו. הוא לא רציני! זה רק בגלל שהוא רוצה לשכב איתי!
"אני לא באמת נשוי" קולו נשמע עמוק יותר ממה שזה בכלל היה אפשרי, הלב שלי האיץ את קצב פעימותיו.
"אני שיקרתי, שיקרתי כי עקב אחרי חייל של מישהו שכבר מזמן לא פגשתי, היה עדיף שיחשוב ככה"
ניסיתי לא להאמין לו, אם אאמין לו- לא תהיה לי דרך לברוח יותר. אם אאמין לו לא תהיה לי יותר סיבה להגיד "לא", לא אצליח יותר לסרב..
"היה עדיף שגם אני אחשוב ככה" הצלחתי למלמל חלושות, אדי הקור ממלאים את החלל הקטן בינינו.
"את בטוחה?" שוב החיוך בקולו.
"אני-" הוא גמע את המרחק הקטן שהיה בינינו והצמיד את שפתיו לנשיקה שניה שהיתה עמוקה ותובענית יותר מכול נשיקה שחוויתי בחיי.
הוא מצץ את שפתיי והחדיר את לשונו לפי בכוח, מהר מידי נענתי לו ולאט מידי הבנתי את זה, עד שכבר היה מאוחר מידי.

קטעים קצרים מפי רייצ'ל סטארק Donde viven las historias. Descúbrelo ahora