פרק2

63 5 0
                                    

"תביא לי שוט טקילה סאן רייז אחד" אמרתי לברמן על "חשבון הבית" הוא אמר הוא לא סיים תמשפט והלכתי עם השתייה לרקוד.
משום מקום כולי הייתי רטובה,הסתובבתי וראיתי את אלירן הזה מסתכל עליי במבט בוחן ומחייך, הייתי כולי עצבנית מכעס הוא כזה מעצבן מה הוט נתקע בי פתאום?!
וצעקתי עליו "מה אתה אידיוט" הוא גיחח והסתובב, הומו אחד מפגר, קיללתי אותו בלב, תוך כמה שניות ניצמד עליי איזה בחור בזמן שרקדתי, עדיין לא שמתי לב מיזה ... סיבבתי את פני וראיתי את ליאם, תוך כדי שאני מנסה להבין מה הוא עושה ולמה הוא רוקד איתי?! בלי ששמתי לב הוא התחיל לנשק את צווארי וניסיתי להעיף אותו באמת פשוט לא הצלחתי,
העפתי מבט שאני עדיין מנסה להעיף את ליאם ראיתי את עדן מסתכלת עלי בהלם
לא!!! שלא תחשוב שזה מה שעשיתי לה,היא לא תדבר איתי היא תשנא אותי...
אמאלה כמה שאני שונאת את ליאם אני יהרוג אותו. אני לא יכולה לאבד אותה היא הכי חשובה לי בעולם הזה,היא הכל בשבילי. מה אני עושה?!
יצאתי מהמחשבות שלי וראיתי אותה רצה מהמועדון שהיא בוכה כמו מטורפת,לא מאמינה שהיא פגועה ממני ככה.
ישר רצתי אחריה בלי לחשוב פעמיים.
"עדןןןןןןןןן חכיי שנייה זה לא מה שאת חושבת" צעקתי לה היא הסתכלה עלי עם עיניים אדומות מדמעות "אדל אני שונאת אותך,לא מאמינה שחשבתי שאת החברה הכי טובה שלי,או אחותי,כנראה שטעיתי עכשיו תשחררי ממני אני עפה מפה"
לא שמתי לב ודמעות יירדו מעייני,
וכאב לי כל כך כל מילה ומילה שלה פגעו בי,אני לא מאמינה שזה מה שהיא חושבת.
טוב בצדק אני הייתי חושבת אותו דבר.
אבל זה באמת לא אשמתי! הוא שתוי מהתחת. ישבתי בחוץ על המדרכה קפואה מקור, חושבת מה אני יעשה במצב הזה?! זה אחת הרגעים האלה שפשוט בא לי למות. זה אחד מהרגעים האלה....
התייפחתי שאני עם הראש על הברכיים והיידים על הפנים.
שמעתי צפירה של מכונית, הרמתי את ראשי וראיתי את אלירן במכונית "קומי" אמר לי בקול בלי רגש. "מה אתה אומר?!"
"אני לא יגיד את זה שוב כנסי כבר!"
אמר או יותר נכון צעק,חושב אני אחת מהחברות שלו שידבר עלי ככה.
"אתה לא תצעק עלי,אתה בכלל לא מכיר אותי. שחרר אני לא יגיד את זה שוב"
החזרתי לו על אותו מטבע והלכתי משם לכיוןן הבית.
ראיתי את המכונית זת אלירן נוסעת מפה.
טוב לפחות הוא לא יחפור יותר...
ראיתי מונית ועצרתי אותו, בצד שייקח אותי לבית. שילמתי לו ויצאתי אחרי שאמרתי תודה ולילה טוב.
נכנסתי לבית וראיתי את עדן בחדר שלה ישנה עם עיניים נפוחות. אני בטוחה שהיא תבין את זה.היא חייבת להבין אותי.
אני יידבר איתה דבר ראשון בבוקר.
התקלחתי מכל היום הזה השעה הייתה 4 לפנות בוק,ר שמתי פיג'מה והייתי עם הפלאפון וראיתי ששלחו הודעה ממספר לא מזוהה, ניכנסתי לשיחה וראיתי שזה אלירן .
Eliran biton🍺:"אני מקווה בשבילך שהגעת הביתה"

Adel Avisror: "מאיפה השגת תמספר שלי?"

Eliran biton🍺: "השגתי לא עניינך"

Adel Avisror♡: "ילד קטן ביי"

Eliran biton🍺:  לא ענית לי עם הגעת"
לבית?"
Adel Avisror♡: "לא אני ברחוב...."

Eliran biton🍺: "מה הרחוב אני בא לקחת אותך"

Adel Avisror♡: "בצחוק.תהיה יותר רציני"
Eliran biton🍺: היא תיסלח לך,וליאם" "קיבל תמכות שלו אל תדאגי

Adel Avisror: "למה זה כל חשוב לך?! אמרתי לשחרר כנראה שאתה קשה

Eliran biton🍺: "אני במקומך לא הייתי מדבר ככה"

Edel avisror♡:אתה לא" במקומי,תסתדר עם מה שיש לילה טוב"

Eliran biton🍺: מקווה שתשמרי על" הפה שלך לפעם הבאה. לילה טוב"

וואי ילד מפגר אחד, כיבתי את הפלאפון וניסתי להירדם



תגיבו עם אהבתם!
ותצביעו!!
מחר יעלה פרק חדש!

נ.ב עדן למעלה בתמונה

אמת זאת הדרך שליWhere stories live. Discover now