Feel {And All The Rest Is History} - [complete]

בדמותך

בין בוקר לבוקר אני מתעופפת.

בין יום לעוד יום אני נושמת.

בין כל נשימה ובין כל געגוע,

בין קול ההרים, הגבוה, הרגוע

בין כל הקירות הריקים

דוממים.

כולם, כה שקטים.

ומה יקרה מעכשיו, עד בכלל?

ומה יתחדש מחר, וחבל-

חבל שעוד יום עבר לו

וחבל שעוד בוקר חלף לו

וחבל שכל נשימה שנשמתי

לא הייתה שלי, אמרתי.

אמרתי לך שאולי זה ייגמר

ואמרתי לך שאולי אין 'אנחנו' יותר,

ואתה, מה אתה?

אתה בדמותך,

אני.