קופסת הצבעים

איך לכתוב סיפור

אתה לוקח את הספר לכל מקום,
לא יכול להפסיק לקרוא אותו
את הסיפור הזה שנכתב
במיוחד בשבילך,
וכל המילים בו מכוונות אלייך.

אתה לא יודע,
על כל הלילות חסרי השינה
על כל הרעיונות שהיא זרקה
כל הדפים שהיא שרפה
התסכולים, השגעונות
היאוש וחוסר הבטחון
הבכי והדכאונות
היא לא הפסיקה לנסות.

ראית אותה כותבת,
העט רץ על הדף
תמיד הייתה כועסת
כמישהו היה מגיע
צועקת עליו שיפסיק להפריע.

אתה לא יודע,
עד כמה קשה לה להתרכז,
כשהראש שלה לא מפסיק לשיר
ואנשים שנמצאים איתה
תמיד חייבים להעיר

שהיא חייה בתוך המחברת,
כשהיא מתחילה לכתוב
היא לא עוצרת
היא צוללת פנימה,
אל המקום בו אין אורות
מספרת שמתוך הסקרנות
היא הלכה רק כדי לראות
ונשארה שם לנצח,
מדברת עם עצמה.

*מה דעתכם על השיר? ביקורות בונות יתקבלו בברכה :)