"בוקר טוב אמא". אמרתי לאמא שהייתה במטבח.

"בוקר טוב מתוקה, הכנתי לך ארוחת בוקר, תאכלי". היא אמרה, והגישה לי את הארוחה שלי.

"תודה אמא". אמרתי והתחלתי לאכול.

"אנחנו צריכות לדבר". היא זרקה אל חלל האוויר בעודה מתיישבת מולי.

"על מה? " שאלתי .

" אני רוצה שתפתחי את הקול שלך, אני חושבת שיש לך קול מהממם. אני רוצה שתפתחי אותו ותעלי להופיע איתו. מי יודע אולי בעתיד תופיעי עם גדולי הזמרים". היא אמרה באופן די מפתיע.

"אמא, מודה. הפעם הברקת עם הרעיון, אני אלך על זה. הרעיון מוצא חן בעני". הודתי בפניה.

"יופי, אני שמחה מתוקה". היא אמרה , והניחה לי לנפשי.

"אני יוצאת". אמרתי לאמי בעודי יוצאת מדלת הבית.

"אוקי, יום טוב מתוקה". היא אמרה.

~כעבור 10 ~

"דווקא הרעיון שלה דיי מצא חן בעני". אמרתי ללאלי כשנכסנו בשערי בית הספר.

"אני שמחה אחותי, בהצלחה". היא אמרה. "אייך את בענין מאצ'? " היא המשיכה.

"לא יודעת .. למה? " שאלתי.

"כי הוא מתקרב לכיוון, בהצלחה ". היא לחשה.

"אני צריך לדבר איתך." מאצ' אמר.

"אוקי, תדבר ". הוא אמר והסתכל ברמיזה על לאלי , לאלי הבינה את הרמז והלכה לכריס שנופף לה לשלום.

"תשמעי, אני יודע שאת כועסת. היה לי ממש כיף איתך אתמול בלילה. אני יודע שטעיתי לגבי זה שנישקתי אותך ואמרתי שזו טעות, מבחינתי זה לא טעות. הייתי צריך לחשוב על זה טיפה.. ואני אומר לך את האמת.. לא נרדמתי בלילה, הרגשתי נורא כבד על זה שפגעתי בך ככה. בחיי פעם ראשונה שחיכיתי כל כך שיגיע הבוקר בשביל ללכת לבית ספר.." הוא אמר

"יש לך פיצול ? " זה הדבר היחידי שהצלחתי להוציא מפה שלי.

"אני יודע שזה נראה אידיוטי..-" הוא אמר וקטעתי אותו

"זה היה אידיוטי". אמרתי.

"נכון, אני מצטער באמת. זה הרגיש לי הרגע המושלם לעשות את זה , ועשיתי. אני לא רוצה לאבד אותך , את חשובה לי. אני יכול להתוודות? " הוא שאל

"שוט.. " אמרתי אדישה לעניין.

"אני חושב שאני מתחיל לפתח אלייך רגשות.." הוא אמר.

"מאיפה לי לדעת שמחר לא תקום אחרת לגמרי ? " אמרתי אדישה.

"אני לא, אני מבטיח. התנשקנו פעמיים, ואני אומר לך בכנות מאז הדבר היחידי שאני מרגיש זה שאני רוצה להיות אך ורק לידך. אני לא רוצה להיות רחוק ממך, אני לא רוצה שתרחקי אותי ממך..." הוא אמר ונאנח כיאלו אבן ירדה מליבו.

Trouble (צרות)Where stories live. Discover now