פרק 4- חטופה

3.8K 174 54
                                    

"קומי כבר" קמתי מצעקה של ענק מאחורי  ולא הבנתי מאיפה בא לי פתאום.
"מי אתה" "איפה אני" התחלתי להילחץ ולשאול שאלות. "סתמי" אמר וקטע אותי בגסות.
"מה אתם רוצים ממני" צעקתי והתחלתי להשתולל.  "עוד מעט תביני למה את פה נסיכה" אמר הענק והתחיל לגעת בי.   נלחצתי והתרחקתי לאחור רק שלא יגע בי בידיים המסריחות שלו הוא גחך והעיף את ידו. השפלתי את מבטי והרגשתי איך כוחי אוזל לאט לאט.
לאחר כמה שניות שמעתי את הדלת נפתחת וצעדים מתקרבים אלי הרמתי את ראשי וראיתי את דור מחייך חיוך זחוח ופסיכופטי ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני אך לאחר כמה זמן נזכרתי בהתקלויות הלא נעימות שלנו והבנתי שכנראה זה הסוף שלי והוא רוצה להתנקם בי על זה.
" פרינססה מה קורה,נפגשים פעם שלישית אה" אמר ואני חשבתי בליבי שזו פעם שלישית שלא ברצוני לא שגם השתיים הראשונות היו ברצוני, ואז הוצאתי את מחשבותי כלפי חוץ ואמרתי לו "לא שממש השתוקקתי לראות אותך בפעם השלישית" אמרתי והוא גחך וחזר להיות רציני בבת אחת  " אני מבין שאני צריך ללמד אותך לדבר אלי בכבוד אה" ואני צחקתי " מי אתה בכלל שאני אדבר אלייך בכבוד אתה לא אבא שלי ובטח שלא אמא שלי אז לא נראה לי שאני אדבר אליך בכבוד" החלטתי לעמוד מולו אם אני מתה אז אם כבר בכבוד  "אני מבין שיש לך משאלת מוות" אמר והמשיך "כדי שתיהיה מספיק חכמה ותסתמי בשלב הזה" כבר ראיתי שהתחיל להתעצבן אז החלטתי להמשיך להרגיז אותו "תאמין לי שאני חכמה מספיק בשביל לעשות מה שאני רוצה" " לא נראה לי ,כי כרגע את עושה החלטות שגויות" ענה "ומי אתה שתחליט מה זה החלטה שגויה והחלטה צודקת" החזרתי "את כבר יודעת מי אני" אמר והתקרב אלי הרגשתי את הבל פיו אל פני ונרעדתי אך התעליתי  על עצמי ואמרתי לו" בכל מקרה מה אתה רוצה" " אני רוצה אותך ואני מקבל את מה שאני רוצה כמו שאת רואה"  " זה רק עניין של זמן עד שימצאו אותך" אמרתי חזרה והוא הסתכל עלי רציני ואמר "לא יבאו לחפש אותך כי את לא תחזרי לאף אחד " הרגשתי כאילו הוא מנסה לגרום לי להשבר ואמרתי לעצמי שוב ושוב שלא לוותר לעצמי כי עברתי דברים יותר גרועים מיזה.
ורק חשבתי לעצמי שאני אחזור שלמה טבריה בשביל אוריאל  ובאותה שנייה חשבתי כמה אני רוצה אותו לידי.
" מה קרה בלעת את הלשון פתאום אין לך מה להגיד, כנראה שאת באמת מבינה שזה נכון אה" אמר בקול האכזרי והשטני שלו.
" מה אתה רוצה ממני" שאלתי אבל הפעם בקול שבור, הרגשתי כאילו כל הכוחות שלי אזלו פתאום ולא הבנתי למה הוא עושה לי את זה.
" אמרתי לך כבר מה אני רוצה ממך" אמר  "אתה אפילו לא מכיר אותי אז מה אתה רוצה" שאלתי "אני רוצה אותך ואת הגוף שלך " אמר " ואלה שתי דברים שלא תוכל לקבל אז שחרר אותי" אמרתי " תסתמי את הפה שלך אל תתחצפי אליי" אמר ותפס את פני בחוזקה התעצבנתי והעפתי את פני "אני לא מבינה זה תחביב אצלך לתפוס אנשים שאתה לא מכיר ולהכריח אותם להיות שלך" אמרתי פתאום הרגשתי סטירה ואת דור עם עיניים רושפות ועצבניות "אל תדברי אלי ככה "אמר ואני פשוט הסתכלתי עליו בהלם ופשוט הבנתי באותו רגע שהוא הורג אותי אם אני מוציאה עוד מילה אז פשוט סתמתי והשפלתי את מבטי והרגשתי שעייני מתמלאות ברטיבות ודמעה יורדת לה במורד לחיי.
לא רציתי שיראה אותי ככה אבל לא יכולתי לעצור את הדמעות והמשכתי להשפיל את פני, אבל למרות שניסתי שדור לא יראה את עיניי דור ראה שבכיתי ואמר " אז מה הבחורה החזקה כבר לא בחורה כל כך חזקה" "תמיד לא הייתי חזקה" מלמלתי כך שלא ישמעו אותי.
נקודת מבט דור:
נתתי לה סטירה והרגשתי את הזעם עולה "אל תדברי אלי ככה" אמרתי לה בעצבים וראיתי שהיא בהלם ממה שעשיתי והאמת שגם אני בעצמי הייתי בהלם מעצמי, אולי אין לי כבוד לבחורות אבל אף פעם לא הרמתי יד על אישה.
לאחר כמה שניות ראיתי שהיא השפילה את מבטה בכדי שלא הראה את הדמעות שיורדות לה והחלטתי להיות מניאק ולהגיד לה" אז מה הבחורה החזקה כבר לא כל כך חזקה אה" והיא בתגובה מלמלה "תמיד לא הייתי חזקה" בנסיון שלא אשמע אבל שמעתי בכל זאת.
והרגשתי פתאום אשמה אל מה שעשיתי החלטתי לעשות כאילו לא שמעתי את זה. "למה את בוכה" שאלתי אותה "אני לא בוכה" אמרה חזרה וניגבה את הדמעות שלה ואני גיחכתי אל כמה שהיא יצאה חמודה "תנסי להסתיר את זה יותר טוב כי זה לא הצליח לך" אמרתי וצחקתי והיא גיחכה לרגע ואמרה "אני לא כזאת שחקנית טובה אה" "כנראה שלא"אמרתי חזרה והרגשתי כאילו האווירה נהייתה קלילה קצת יותר והחלטתי שהגיע הזמן לישון כי כבר מאוחר "תתקלחי ולכי לישון את ישנה פה" והיא בתגובה הסתכלה אלי בהלם אבל הנהנה וקמה שיחררתי לה את הידיים מהחבלים ואמרתי לה "אל תנסי להתנגד כי זה רק יפעל לרעתך.."
נקודת מבט נועה:
הרגשתי כאילו האווירה נהייתה קלילה  אבל דור  כמו תמיד הרס אותה "תתקלחי ולכי לישון את ישנה פה" הסתכלתי עליו בהלם אבל הנהנתי כי הבנתי שזה לא יועיל לי להתנגד זה רק יפגע בי אז קמתי והוא שיחרר לי את החבלים מהידיים ואמר " אל תנסי להתנגד כי זה רק יפעל לרעתך" יופי דור הרסת לגמרי את האווירה הטובה שהייתה לפני כמה דקות חשבתי לעצמי אבל שתקתי והלכתי אחריו יצאנו מהמרתף ועלינו במורד המדרגות לאחר כמה שניות ראיתי סלון מהמם ורחב ידיים שכל הרהיטים הם בצבעי שחור ולבן הקיר היה בצבע שמנת וקישוטים בצבע שחור, וואו יש לו בית מהמם וגדול אמרתי גדול יש לו בית ענקי.
" אני יודע שיש לי בית יפה אל תזילי ריר" אמר " אל תעוף על עצמך כל כך " אמרתי בתגובה  " טוב יאללה בואי נלך לחדר שלך" עלינו לקומה השנייה של הבית הפעם במעלית, כן יש לו מעלית בבית כי יש לו 4 קומות לטחון מהתחת הזה. הגענו לקומה שנייה ויצאנו מהמעלית התקדמנו לדלת לבנה הוא פתח את הדלת ונכנסו פנימה אל תוך החדר והחדר היה מהמם החדר היה חדר שכל בחורה הייתה רוצה מיטה זוגית מוצעת במצעים לבנים עם נגיעות של שחור לצד המיטה יש שידה עם מנרות לילה ובתוך החדר יש גם מקלחת ושירותים ויש עוד חדר שמוביל לחדר ארונות ששם יש בגדים רק שאין בגדים עכשיו.
" אין כרגע בגדים את תקבלי את כל הבגדים שלך מחר" אמר וליבי עצר מלכת וניסתי להרגיע את עצמי בכך שימצאו אותי עוד לפני.
"מה זאת אומרת אני לא נשארת פה" אמרתי " זה כבר לא תלוי בך" אמר והמשיך  "תתקלחי ותרדי למטה לאכול" "טוב" אמרתי כי לא היה לי את הכוחות להתווכח איתו עכשיו.
"טוב?" שאל כנראה כי היה לו מוזר שאני לא מתווכחת איתו על זה. "כן טוב,אין לי כוח להתווכח איתך" עניתי "טוב אני עפתי להתקלח ניפגש למטה" אמר ובא לצאת אבל רגע לפני שיצא אמרתי "ומה אני אמורה ללבוש" והוא ענה "יש לך פיג'מה בחדר ארונות ואת כל מה שאת צריכה במקלחת" ויצא מהחדר נכנסתי לתוך החדר ארונות וראיתי את הפיג'מה שדיבר אליה לקחתי אותה והלכתי לכיוון המקלחת פתחתי את הארונית וראיתי שיש שם חזיה ותחתונים תאומים במידה שלי וחשבתי כמה זה מטריד אבל החלטתי שלא התעכב על זה התפשטתי ונכנסתי למקלחת הסתבנתי וחפפתי את שיערי לאחר שסיימתי יצאתי מהמקלחת התנדבתי התלבשתי וסירקתי את שיערי שמתי כפכפי הוויאנס שמצאתי בחדר ארונות וירדתי לקומה התחתונה הלכתי לכיוון המטבח ולפני שהגעתי ראיתי את דור לבוש גם הוא בפיג'מה שיערו רטוב ונוטף מים וחשבתי לעצמי כמה הוא חתיך אך התנערתי מחשבותי והמשכתי ללכת לתוך המטבח וכשנכנסתי ראיתי אישה מבוגרת אך לא מבוגרת כל כך מכינה אוכל כנראה שלנו התקדמתי לכיסא שמול דור (השולחן היה ארוך) ודור הסתכל אלי כשהתיישבתי ככה כמה דקות עד שהאישה קטעה את המבטים שלנו והגישה לנו את האוכל.
"הי חמודה אני דינה" פנתה אלי והושיטה אלי את ידה וחשבתי כמה היא נחמדה "הי דינה אני נועה"אמרתי ולחצתי את ידה החמימה "תאכלי חמודה את בטח רעבה" אמרה "כן אני ממש גוועת ברעב" עניתי חזרה ודור רק הסתכל עלינו כל הזמן הזה שדיברנו "תיקחי לך לאכול"אמר לי ולקחתי את הצלחת והעמסתי באוכל אני הכי לא מהבנות האלה שמתביישות בגלל שיש גבר לידם, אני פשוט מעמיסה באוכל ואוכלת.
"וואה וואה רעבה אני רואה אה" אמר לי דור ואני בתגובה הסתכלתי עליו הנהנתי ועניתי לו" זה כי מישהו לא נתן לי לאכול מהבוקר והשאיר אותי מעולפת כל היום" והסתכלתי עליו במבט נוזף והוא גיחך בתגובה.
לקחתי את המזלג והסכין והתחלתי לאכול וגם דור עשה את אותו הדבר.
לאחר כמה דקות דור כיחכח בגרונו בשביל לקבל את תשומת ליבי " החלטתי שאני...."

אז מה בננות מה אתן חושבות שדור החליט לעשות , ומה לגבי אוריאל מי זה ומאיפה נועה מכירה אותו ...
ובנוסף לכל סליחה שלא כתבתי מלא זמן אני עובדת ואין לי ממש זמן אבל פיציתי אתכן בפרק ארוך יחסית מקווה שנהנתן😉
אוהבת מלא ותודה על כל התגובות התומכות וגם הלייקים😍😘

הגבר של חייTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon