street fight

ההפסד

אם חשבתי שקרבות הגברים זה קשה. טעיתי . הם ריחמו עלי . הם ביטלו את הקרב עם שקד מיכאלי בפעם הראשונה . כאילו מישהו ביקש מהם והביאו לי מתחרים חדשים שלא יודעים מהלך בשיט, מאז הים ,נתנאל היה לצידי תמיד . והזמין אותי לכל קרב שלו , והוא תמיד ניצח . הרגשתי פרפרים כל פעם שהוא התקרב אלי ודאג לי הוא התחבר איתי ועם יונתן והיה שם בכל הקרבות .אבל היום זה קרב שונה . אחרי ההופעה שהרמתי לפני שלוש קרבות איציק החליט שאני מוכנה ליותר גבוה . עברו שני קרבות עם הטובים ביותר ולא דאגתי וניצחתי . אבל היום זה קרב שונה. רק בגלל מה שעשיתי לאיציק ולשקד מיכאלי ....

פלאשבק

הקרב הזה לא הרגשתי לחץ, או זעם על היריב. הרגשתי זעם על איציק ועל מי שביקש ממנו לוותר לי . שנאתי את זה שאני קורעת ילדים ממש כמעט בגיל של יונתן . הערס קרא לי מסתבר ששמו מישל. אז הוא קרא לה לזירה . הלכתי בשעמום . הגעתי לזירה מסתכלת על היריב שלי . הוא ניראה כמו נער בן 17 מתמרד שלא מבין כלום מהחיים ומחפש דרך להרשים את הבנות . היום לא היה לי עצבים, רציתי קרב מהיר . . עמדתי מול היריב , הוא רק הסתכל עלי וצחק . ... ניראה כמה תצחק כשאני ארקע לך את הצורה חשבתי בראשי . הפעמון סימן לתחילת הקרב והוא עשה את המוב הראשון. התחמקתי , הוא עשה עוד מוב והפעם התכופפתי הבאתי לו אגרוף מאוד עצבני ללסת . הוא שכב על הרצפה ולא הצליח לקום. התכופפתי לעברו והבאתי לו בוקס אחרון. אפילו לא הזעתי בקרב הדפוק הזה. צעקות צרחות מריעים לי ואז השתקתי אותם " שקט!!!... אדון איציק , עכשיו אני בטוחה שאתה רואה . תפסיק לרחם עלי, תפסיק לפחד ותשלח את הגברים אמיתיים ." כל הקהל שתק בהלם ואני רק צחקתי מהמחשבה ששקד בסופו של יום אפילו לא לחם מולי . והמשכתי " ואתה שקד מיכאלי "כל הקהל פלט קול בהלה " כן אתה , אם יש לך בעיה איתי , אל תשלח את השמוקים שלך . תבוא אתה ותילחם מולי . חתיכת פוסי " כלך הקהל לחשש עד כמה אני פסיכופטית . יצאתי מהזירה עושה את הטקס הקבוע . לוקחת את היריב לטיפול . שמתי את הילד המסכן בחדר ויצאתי . הכסף כרגיל בתיק . יצאתי מהחדר שלי בבניין ואיציק חיכה לי שם עצבני ואמר " רצית קרב אמיתי , קיבלת . מושיק עוד שלושה ימים " והלך בעצבים ולחש " הוא כל כך הולך להרוג אותי " מוזר .. מי? " ...

סוף פלאשבק

הייתי בחדרי. מרגישה את האנדרנלין, הזעם , הכאב המוכר בראש בגלל הצרחות של הקהל. שמעתי מישהו בדלת . " פתוח" חשבתי שאולי יונתן בא שוב. בדרך כלל אני מסלקת אותו שלא יראה אותי וירגיש רגשות אשם כי הוא חושב שהכל בגללו . אבל הפעם נתנאל . זה שלא עוזב את מחשבותי עומד פה מולי לראשונה לפני קרב , בטישרט לבנה הצמודה לשריריו , גינס שחור . שיערו היה מבולגן סקסי התרגשות הייתה בבטני כשהסתכלתי על עיניו סורקות אותי כשאני בטייץ שחור צמוד ובחזיית ספורט כך שהוא ראה את הקעקוע שלי ציפיתי לראות חיוך על פניו כמו בכל פעם שהוא רואה אותי שזה כמעט כל יום בחודש וחצי הזה . אבל פניו היו עצבניות . והוא אמר בקול שגרם לי לצמרמורת " אני מבין שיש לך משאלת מוות ?" קולו היה גברי אבל מאוד עצבני , שואף לזועם . ואז הוא המשיך " מנסים להגן עלייך , לא אבל את .. חייבת פשוט להסתכן . " הוא התקרב אליי תוך כדי שדיבר אבל אני הרגשתי את הזעם . " מזאת אומרת להגן עלי. אני לא צריכה להגנה " ואז נפל לי האסימון. זה הוא .. הוא ביקש שאני אתמודד בעלובים שהיו לי . " רגע.. זה אתה! אתה גרמת לזה שירחמו עלי ויביאו לי חלשים! " הוא הסתכל עלי באי אמון " מרחמים עלייך !? את חושבת שאני מרחם עליך ? !! יש לך בעיה אה?" הסתכלתי עלייו ואמרתי בקול חזק " אתה מרחם ! תפסיק לרחם עלי ! אני מבטיחה לך שאחרי הקרב הזה אין לי למה להילחם סבבה? ככה תוכל להגן עלי " אמרתי את סוף בציניות גמורה עם רצינות . אני באמת תכננתי את זה כקרב אחרון.יש לי מספיק כסף מכל סכומי הקרבות וגם קיבלתי את ירושת אבי, הוא חסך הרבה מאוד כסף . עברו שלושה חודשים מאז שהוא נרצח והוא חסר לי. אז הקרב הזה . גם כרטיס יציאה מרמלה ובריחה למקום אחר. עיניו השחורות והיפות של נתנאל נפערו ושאלה הייתה בהם" למה זה הקרב האחרון?" גיחכתי בחוסר כוח " למה זה משנה " הסתכלתי למאחורי נתנאל רואה את מישל . " עכשיו אם תועיל בטובך לעזוב אותי בשקט ולתת לי לדאוג לעצמי "עברתי אותו כשאני מתנגשת בכתפו וזרמים עברו בי. המשיכה שיש לי אליו מטורפת . הלכתי לזירה כשצמרמורת בגבי המבשרת שהוא בוהה באחוריי. .