נקודת מבט אלי
מצאתי את עצמי מתקדמת אל תוך מערה חשוכה שמקורם היחיד של האור היו הלפידים שליוו אותי פנימה בסקרנות. נעצרתי כשמולי התפרס קיר מואר בצבעי תכלת ואותיות לא ברורות היו חרוטות עליו עם ציורים שלא הצלחתי להבין.
"אלי, הגעת." קול עבה בעל הד גרם לי לצעוד אחורנית בבהלה.
"מי זה?" שאלתי מביטה סביב אך אין אף אחד להפתעתי, הייתי בעמידת מוצא למרות שלא ידעתי למה נכנסתי.
"אין לך מה לפחד, את לא תמצאי אותי. אני הקיר שאת רואה מולך, ויש לי לספר לך כמה דברים." הבטתי אל הקיר המואר בכחול. הקיר מדבר אליי? זה חלום מעניין אלי.
"איפה אני?" שאלתי בסקרנות, בחנתי את הקיר בחשדנות מאחר ולא החלטתי אם לסמוך עליו או לא, מי שזה לא יהיה.
כשסרקתי סביבי לוודא שאין אף אחד שיפתיע אותי, הקול העמוק הסיט מיד את ראשי אל הקיר, "זה לא משנה עכשיו אלי, את חייבת לדעת מי את."
"אני לא יודעת מי אני או מה אני." מלמלתי לעצמי בלי מחשבה, למה אני בסיטואציה שבה קיר מדבר אליי ועל הדרך גם שימש כפסיכולוג? ״מי אתה...״
"את כן יודעת, ואם לא את מיד תגלי ברגע שתתעוררי." הקיר החזיר בתשובה, כמובן שהתעלם משאלתי מי מדבר מאחורי הקיר. "וזה הכל קשור לנבואה."
"נבואה? איזו נבואה?" החלטתי להתמקד בדבר שהיה מוזר באמת, באיזה חרטוט דובר עכשיו ?
"תאמיני לי או לא אלי, אבל את צריכה את לוקאס מורגן. את צריכה את השטן וזה לא יהיה פשוט, אתם לא תעברו דרך פשוטה." לוקאס? למה הוא מזכיר את שמו? הוא רע ובלתי נסבל, ולמה הוא בחלום שלי.
YOU ARE READING
Love The Devil
Paranormal#1 על טבעי 3.3.2017 -גמור- *הסיפור הזה מ2015 בערך והכתיבה ברמה נמוכה* *שימו לב אני משפצרת את הסיפור ומתקנת, מזהירה שיהיה שינויים גם בתוכן, לא דרסטית אבל הוא דורש המון עבודה* תיעוב עמוק קיים בין מלאכים ושטנים, זה חוקו של הטבע ואין לשנותו. וחוק של טב...
