אני מתחנן בפניכן,
אם אתן שומעות עכשיו את הזעקה שלי,
אני רוצה שתשזרו את עוצמתכן עם הכאב שלי ותתפרצו החוצה.
אני רוצה להרגיש כל טיפת מליחות ותסכול שיש לכן להציע לי, כי אולי אז הרגשות המאובקים שלי יחלו לבטא את עצמם.
יומן יקר,
אני מחכה שהדמעות שאני כל כך מייחל אליהן יצאו החוצה - אבל הן לא.
הן פשוט נשארות בתוכי, לועגות לי במין סרקזם אכזרי ובלתי מוסבר.
אני רוצה לבכות.
אני רוצה לבכות עד שאני ארגיש שהגוף שלי חלש מידי כדי להלחם בתחושת המחנק שבי,
אני רוצה לבכות בעוצמה חזקה כל כך עד שהדמעות שלי יכתימו את המילים שאני כותב בך, והדף הנקי ששימש לפריקת רגשות מעורבלים יהפוך לדף מוכתם מפצעים שטרם הגלידו.
אני לא רוצה שזרועותיהם של מאות זרים יכרכו סביבי בניסיון להעניק לי נחמה ושלווה,
אני לא רוצה למזג את עיניי עם אנשים שפעם הכרתי ולהבחין בחמלה המשתקפת מעינהם כשהם מביטים בי,
אני רק רוצה לבכות.
פשוט,
לבכות.
ה4.4.17 , יום מספר 2.
YOU ARE READING
Day Number 207
Spiritualיומן יקר, אני יודע שזה בלתי אפשרי לתאר נפשו של אדם במילה אחת, אבל אם היית מבקש ממני לתאר את דמותו, הייתי כותב - אֹשֶׁר ה6.4.17 , יום מספר 4. • מקום ראשון (#1) בקטגוריה ״רוחני״ !
