זהות

פרק 37

פרק37

מיה וג'וש חזרו לארמון, היא התקלחה והחליפה את בגדיה, ג'וש נכנס גם הוא שערו רטוב והחליף בגדים הוא התיישב על המיטה אך מבטו היה רציני "מיה" הוא קרה לה, היא סיימה להניח את הדברים השונים על השידה שלה והתקרבה עליו, "מה קרה?" היא ראתה את השינוי בפניו, הוא שאל אותה "מה שקרה שם? את בסדר?" מיה חייכה עליו חיוך מרגיע "הכול בסדר, הגעת בזמן" הוא רק שישפשף את מצחו "הייתי צריך להישאר קרוב עלייך" היא הניחה את ידיה סביב ערפו והביטה בו "ג'וש אל תשכח שאתה תמיד נמצא קרוב עליי, וגם אתה מלמד אותי להגן על עצמי" על פניו התחיל להסתמן חיוך, היא נישקה אותה קלות ונשענה אחורה על המיטה,  ג'וש נגע בפניה של מיה וקירב את פניה אל פניו, ושפתיו התקרבו אל שפתיה והפכה לנשיקה ארוכה ומלאת תשוקה, היא חייכה שהם התנתקו, נוא הוציא מכיסו קופסה בצורת לב מיה נדהמה "מה?" היא הביטה בו המומה היא לקחה את הקופסה מידו המושטת ופתחה אותה בפנים נחה שרשרת דקה משובצת באבן אזמרגד ירוקה, מיה התנשפה בהפתעה, זה כל כך יפה היא אמרה והוציאה את השרשרת "תענוד לי" היא ביקשה מג'וש, היא הסתובבה והוא סגר לה מאחור "זה כל כך יפה, תודה" היא אמרה וחיבקה אותו הוא חייך עליה חיוך לבבי "אני שמח שאהבת" היא ניגשה למראה והביטה בבואתה "זה מדהים" היא נגעה בשרשרת ג'וש רק חייך עליה ושהיא ניגשה עליו "את מדהימה" היא הניחה את ידיה בשערו ופרע אותו מעט, הוא הצמיד אותה עליו ונישק אותה לפני שהיא התנתקה והוא הביט בה בשאלה, היא רק החזירה חיוך והורידה את הטבעת מידה "תשמור לי עליה" ג'וש סירב מיד "מיה, לא, זה מאמא שלך וזה מאוד חשוב לך" היא הנידה בראשה לא לקבל את סירובו "אתה חשוב לי" הוא סגר את ידה והרחיק אותה "לפחות עד שאני יביא לך משהו, בבקשה" הוא לבסוף התרצה ולקח ממנה,והשחיל לשרשרת שעל צווארו והניח את השרשרת מתחת לחלוצתו.