נגיעה אסורה.

נגיעה אסורה:פרק 3.

פרק 3-

לפעמים יש בחיים רגעים כאלה,רגעי חג פרטיים רק שלך
היום זה היה אחד הימים האלה,במקום לחזור בראשון לבסיס
ניתן לי עוד יום חופש .

סדרתי את הדירה לאחר שהחבר׳ה היו פה אתמול , והבית היה נראה כמו אחרי קרב לוחמים .במציאות הקדומה שהייתי גר עם ההורים לא הייתי מסדר אך כעת אם אני לא אעשה זו אני אטבע בתוך הבלגן של עצמי ולמרות שלא חבבתי את מחלת הנקיון של אמי אני חושב שירשתי ממנה אותה לפחות באופן חלקי.

הלכתי למטבח ושלפתי בכיסי את הפאלפון שצילצל
״הלו?״ שאלתי למספר הלא מוכר שהופיע על צג הפאלפון
״דניאל?״קול מוכר של בחורה,אך לא הצלחתי לזהות מי
״מדבר ״ השבתי
״זאת מאיה״ היא אמרה בהיסוס קל
״הי מאיה״ מלמלתי בהפתעה היא האדם האחרון שחשבתי שהתקשר אלי ״אני צריכה עזרה ,אתה בבית נכון?״
״כן אני פה "
״נתקעתי בחדר ואדל נמצאת לבד בחדר הסמוך,יש מצב אתה..״
״אני מגיע״ השבתי לפני שהיא גמרה את המשפט ויצאתי מהדירה ועליתי במדרגות אל כיון ביתם
״דניאל יש מפתח ליד הארון חשמל שבחוץ״ צעקה וקולה נשמע דרך החלון שהיה פתוח אך עם סורגיים

חיפוש קטן בארון חשמל ומצאתי את המפתח ,הכנסתי אותו סובבתי אותו והדלת נפתחה ״אדל?״ קראתי ונסיתי להבין באיזה חדר סמוך מדובר עד שמצאתי אותה יושבת על שטיחון ומשחקת עם מכונית קטנה אדומה ״היי״ חייכתי עליה והיא החזירה לי חיוך ״בואי נלך להציל את דודה שלך״ מלמלתי והרמתי אותה על ידי

״מאיה ?״ קראתי וחכיתי לתגובה ממנה ״מה?״ שאלה
״אך לעזאזל נתקעתי בחדר?״ שאלתי ונלחמתי מעט עם הדלת
״פשוט נתקעתי ״ מלמלה ואני בקשה ממנה להתרחק מעט מהדלת למקרה ואשבור אותה ״רגע אדלי״ הנחתי את אדל על הרציפה ונאבקתי מעט עם הדלת ,לקחתי סיכת סבתא שנמצאה באזור והכנסתי במחשבה שזה יעזור
״בקשה״ מלמלתי שהדלת נפתחה לאחר שתי דקות ומאיה יצאה מחדר
״איזה מזל שאתה פה ״ אמרה והניחה את ידיה על ליבה
״אחרת הייתי תקועה עד חמש בערב״ הוסיפה וליטפה את אדל
״באמת היה לך מזל..בדרך כלל אני חוזר לבסיס בראשון״ מלמלתי שאדל פרסה ידיה לעברי ורצתה שאני ארים אותה ״ובוגדת קטנה ״ מאיה אמרה ונתנה לה מכה עדינה וקטנה באצבע על האף

״מאיה״ לחשתי לה שהיא עמדה במטבח לאחר שהתווכחנו בנינו שהיא לא צריכה להוקיר לי תודה על ה׳ההצלה׳,
וטבלה את השניצלים בפרורי זהב היא הסתובבה לעברי ״נרדמה״ אמרתי בשקט שאדל הניחה את ראשה על כתפי
״תניח אותה בחדר שלי,יש שם לול״ ענתה ואני התקדמתי לעבר חדרה של מאיה,החדר שבו למעשה נתקעה .

נכנסתי לחדרה שהיה צבעו שמנת ובהיר מעורבב באור מסויים ושונה ומרגיש כל כך רגוע .הנחתי את אדל בעדינות
קצת הצחיק אותי העובדה שמצאתי חן בעיניה ילדה בת שנה
שמעדיפה אותי על פני אנשים שהיא מכירה לפני ,כסיתי אותה ויצאת מהחדר בצעדים קטנים ושקטים על מנת לא להעיר אותה