זהות

פרק 26

פרק 26

לאחר כ50 דקות, ג'וש נקש כהרגלו על דלת חדרה שפתחה לא פניו היו עיניניים, בלי שום רגש או סימן למה שקרה לפני, היא קיוותה שרק תוכל לעשות כמהו והבעותיה לא יסגירו אותם, היא הכניסה אותו פנימיה ונעלה את הדלת הוא חיכה עד שתתקרב עליו ואז הצמיד אותה עליו ונשק לה לאחר שהתנתקה היא הסתובבה לקחת את אחת השרשרות שלה, ג'וש ענד לה אותה מול המראה והיא הביטה בחיוך בבואתה שהוא התקרב וחיבק אותה מאחור, היא הניחה את ידיה על ידיו וחייכה. מיה הציצה בשעון ונבהלה שראתה את השעה, "ג'וש אנחנו צריכים ללכת" היא אמרה שלקחה את התיק הקל על כתפה ונחפזה לצאת החוצה, לפני שפתחה את הדלת הוא סובב אותה עליו ונישק אותה נשיקה קלילה שידעה שתהיה האחרונה עד שהיו שוב לבד, וכנראה שזה יקרה בערב. היא הייתה כל כך מרוכזת בג'וש עד ששכחה לגמרי מה קרה אתמול, שיצאה מהחדר היא נתנה את התיק לאחד המשרתים שישם אותו בלימוזינה והיא פנתה לחדר האוכל ולפני שפתחה את הדלת הגדולה, והופתעה שהאציל בריאן חייך שהגיע, ואפילו המקום לידו נשאר ריק היא התיישבה לידו המומה והוא לחש באוזנה "בוא נשכח את מה שקרה" היא הייתה צריכה לסרב להגיד לו שהם צריכים לדבר, אבל במקום כל זה היא הינהנה כעיוורת כיאלו זהו הדבר היחיד שהייתה יכולה לעשות.היא התנשפה אכלה במיהרות ויצאה כמנסה לשכוח את כל מה שקרה.שהם ישבו בלימוזינה בדרך ללימודים שאל ג'וש את מיה שנראתה מהוררת "מה קרה?" היא הביטה בו וענתה בכנות "בריאן אמר שאני ישכח מכל מה שקרה" הוא הביט בה עדייו בשאלה אבל היא העדיפה לשתוק ולא להזכיר את הנהנון הבלתי רצוי, ואת כך שלא ביקשה מבריאן שידברו, היא נשכה את שפתיה, מקווה שהכול יסתדר.