פרק 18 ❤

8K 290 32
                                    

רגליי משחקות אחת עם השנייה בלחץ.
אני בבית הישן שלי כי אבי קרא לי לשיחה.
השיחה היא לא זו שמדאיגה אותי.

איך אני אספר לו שאני בהריון?!
איך הוא יביט בי אחר כך ?
אני לא רוצה לדעת אפילו מה יקרה.
עכשיו שעת צהריים מאוחרת.
הלחץ עוד שנייה קורע אותי וידו של אור שיושב לידי מונעת ממנו להקרע.

לאחר כמה רגעים שאני פשוט ביני לבין עצמי מחשבותיי נקטעות על ידי אור.

"זאת את שם?" אור מצביע על התמונה שתלוייה על הקיר כשהייתי תינוקת בת כמה חודשים אם אני לא טועה לפי טענתו של אבי.
הנהנתי אליו בחיוך. הוא מצחקק קצת כשהוא מביט בה ממושכות.

"את דומה לעצמך" הוא ממלמל. "כן אה..." אני ממלמלת ונכנסת למחשבות על איך התינוקת שלי תראה.
ידיי אוטומטית מחסות את בטני כשאבי מגיש לנו את כוס המים ואמי בדיוק שמה חטיפים על השולחן.

"תתכבדו" אבי מתיישב על הכורסא מולינו ואמי יושבת על משענת היד.
"מה רציתם לספר אבא?" סתיו שואלת ישירות ומביטה בהם. הוריי מתלחששים ביניהם ואז אבי מביט בנו.

"אנחנו בתהליכי גירושים." אבי מפיל את הפצצה וגורם לכמה דקות דומיה לשרור.
"מה..?" קולה הרועד של סתיו נשמע ראשון.
אני שתקתי מכיוון של היה לי מה להגיד.
אולי זה טוב להם. אולי זה טוב לאבא שלי.

"מה קרה? למה אתם רוצים להתגרש?"
שאלתי בהתעניינות וסקרנות.
"אנחנו חושבים שזה טוב בשבילינו."

אבי עונה ברגוע שלו כשידיו כבולות בידיה של אמי שלא הוציאה הגה כל הזמן הזה.
הנהנתי בשקט כי לא ידעתי מה עוד להגיד.
ההורים שלי מאוד צעירים.

אמי ילדה אותנו החל מגיל עשרים ואני חייבת להודות שאמי היא מאוד יפה. שיערה שחור ועיניה מדומות לשלי. אבי גם נראה לא מבוגר...
הוא שרירן מאוד וחזק.

חייכתי בליבי כשנזכרתי איך הוא היה מרים אותי באויר כשעוד הייתי בגילה של שנאל.
"אני פשוט לא מאמינה עליכם!" מחשבותיי נקטעו כשהבטתי בסתיו שהיתה נראת אדומה מזעם.

היא הרימה את חפציה צעדה אל הדלת וטרקה אותה אחרייה.
אני מניחה שהיא קצת פגועה ובמילא תיכננתי לספר לה את זה לחוד.

"אנחנו צריכים לספר לכם משהו..." אור קטע את התלחששותם של הוריי והם הפנו את מבטם התוהה אלינו. נתקפתי לחץ והרגשתי את התהפכות בטני והיה אפשר ממש לשמוע את נשימותיי מאיצות וליבי דוהר.

לקחתי נשימה עמוקה. "אבא..." קראתי בקול רועד והוא כיווץ את גבותיו באי הבנה אך בהבנה שזה משהו שלא מבשר טובות לפי קולי.

"תדברי גם אליי אני אמא שלך!" אמי אומרת בקול רגיל אך תקיף.
אני מביטה בה בכעס גלוי ואני מרגישה את גופו של אור מתקשח וידיו שאחזו בידיי לוחצות יותר.

Can't Love OthernessOnde as histórias ganham vida. Descobre agora