Broken dreams

פרק 79

''אני... אני יורד למטה... ביי'' אמרתי ויצאתי מהחדר שלה...
אוף איזה דיכאון.

כשירדתי למטה הם היו באמצע שיחה.

''לואי יש לנו רעיון לגבי היום הולדת של קרוליין'' ליאם אמר. ''נו?'' שאלתי.

''מתנה משותפת מכולנו... נעשה לה הופעה אקוסטית ביום הולדת'' נייל אמר.

''מקובל עליי'' אמרתי בחיוך קטן.

''נפלא..אז עוד שלושה ימים?'' נייל שאל והנהנתי. ''מי מכין רשימת שירים?'' זאין שאל.

''אני אכין'' הצעתי את עצמי וכולם הנהנו.

''תשלח לנו את הרשימה מחר..''

''ביתתתתתתתתתתתתתת!!'' אמרתי בשמחה ופתחתי את הדלת של הבית שלי.

הוא נראה פחות או יותר כמו הבית הקודם, אותו עיצוב.

היה ריח של צבע טרי ועץ חדש בסלון, הכל היה מאורגן ומסודר.

עליתי לקומה העליונה, עשו ריצוף וצבע חדש... דמאט איזה אושר!

ירדתי למטה בחזרה ופתחתי את השקית שם היו החפצים שלי שלקחתי להארי, התחלתי להוציא את הדברים ולשים אותם במקום.

''פששש... כאילו לא קרה כלום'' הארי אמר. ''כן.. רק חבל שאתה פה'' אמרתי בכעס.

''באסה לך..'' הארי אמר ועלה למעלה גם, עליתי אחריו לראות מה הוא עושה, הוא נכנס לחדר עבודה שלי.

''מה אתה עושה כאן?'' שאלתי. ''אני ישן כאן'' הוא אמר. ''מי אמר?'' שאלתי בפליאה.

''זאת עובדה, אני ישן כאן, אלא אם כן יש לך חדר אחר שאני אשן בו'' הוא אמר.

''לך תזדיין..'' אמרתי ולקחתי גיטרה מהקיר וירדתי למטה.

התיישבתי על הספה החדשה עם הגיטרה והתחלתי לפרוט עליה, פרקתי את הכל על הגיטרה, כל המחשבות, התסכולים, הכעסים. הכל.

אני חייב להעיף את הארי מפה... אני פשוט חייב..

נייל אמר שרק אם יהיה לי סימן אז אני אוכל להתלונן עליו.

אז אני צריך סימן... אבל אין אני משיג סימן? הוא הרי לא יכה אותי..

ליטפתי את הצלקת של קיריל שיש לי על היד.. אולי אני.... אוי זה רעיון טוב!

ניגשתי למטבח ולקחתי סכין..אני אגיד שהוא חתך אותי!

ביצעתי חריץ קטן בזרוע שלי כאילו הוא שרט אותי במהירות, הדם התחיל לנזול.. זה כאב אבל זה שווה את זה.

לקחתי את הטלפון של הבית והתקשרתי לנייל, השתמשתי בכאב שלי בכך שהקול שלי רעד.

''נייל...'' אמרתי ונשכתי את הספה שלי, במקביל שיחקתי עם הטיפות דם שנזלו על ידי.