''היית, אני מצטער על התגובה שלי..'' היא אמרה. ''זה בסדר..'' נאנחתי.

''אז קיריל... אמ..... הוא לא בחורה נכון?'' היא שאלה והנהנתי. ''אז אתה..... הומו?'' היא שאלה.

''אני לא רוצה לדבר על זה אוקי? תעזבי את הנושא הזה'' אמרתי מיד והיא הנהנה.

''מה שתרצה..'' היא אמרה ושתקנו שוב.



נכנסתי לרכב של הארי והוא התחיל לנסוע. ''איך היה?'' הוא שאל ולא עניתי לו.

''אתה לא חייב לדבר כל כך הרבה אתה יודע'' הארי אמר והסתכלתי עליו בשתיקה.

''אני שונא אותך, אני לא רוצה לשתף אותך בדברים מה אתה לא מבין?'' שאלתי בכעס וחזרתי להסתכל על החלון.

''אוקי גבר'' הארי אמר והמשך הנסיעה היה בשתיקה

הגענו אליו הביתה ואני ישר הלכתי לחדר שלי, הדבר הקטן הזה שאפשר לקרוא לו החדר שלי.

נשכבתי על המיטה ובהיתי בתקרה.

נזכרתי שוב ושוב בחלק מהפגישה עם שרה.. החלק שאמרתי את שמו של קיריל..

עצמתי את עיניי וניסיתי להירדם.. זה יהיה קשה עם המיטה הזאת.



''קיריל תחיה, קיריל תחייה!'' צעקתי וניערתי את קיריל. ''תחיה!'' צעקתי עם דמעות, קיריל הביט בי.

''אני בסדר..אני בסדר'' קיריל חייך אליי ונגע בפניי עם ידיים אדומות מדם.

''לואי אתה מדמם!'' קרוליין אמרה והסתכלתי על הבטן שלי, אוי שיט גם אני חטפתי מספר כדורים!

''אני אוהב אותך לואי...''



התעוררתי משנתי, אני לא מאמין שחלמתי את זה שוב... הכל חוזר אליי כאילו זה קרה אתמול.

אני שונא את זה, אני פשוט שונא את זה.

למה הוא היה חייב למות? למה דווקא הוא?

לא טרחתי לעצור את הדמעות, בכיתי בכי שקט במיטה שלי, בהיתי בקיר ליד המיטה. נותן למחשבות להתרוצץ בראשי.

''טוק טוק'' הארי דפק על הדלת וניגבתי את הדמעות במהירות.

''מה?'' שאלתי והסתובבתי במיטה ככה שאני עם הגב אליו.

''אתה בסדר?'' הוא שאל. ''כן'' אמרתי בקול רועד.

''בטוח?'' הוא שאל. ''לא'' לחשתי ועצמתי את עיניי. ''אתה רוצה.... רוצה לדבר על זה?'' הוא שאל והנדתי בראשי.

''אני רוצה לעוף מפה, אני רוצה שלא תהיה פה יותר!! אני שונא אותך!!!'' צעקתי שאני בוכה והסתכלתי עליו.

Broken dreamsWhere stories live. Discover now