***סקרלט***
"לאן אנחנו הולכים?" אני שואלת כשנכנסתי למכונית שלו. אני לובשת שמלת כותנה, לבנה עם ג'ינס. עיניי מביטות בהערכה רואות את צ'ארלס בחולצה ללא שרוולים, חושפת את שריריו החזקים. עם משקפיי השמש שלו, הוא נראה כמו סלבריטי.
"יש את הסרט הזה שאני רוצה לראות. אז אני רוצה להתהלך לאורך הרחוב הראשי ולאכול ארוחת צהריים."
"נשמע כמו דייט," אני אומרת בצחוק.
צ'ארלס מתניע את המכונית. "תחשבי מה שאת רוצה," הוא אומר מבלי להסתכל עליי.
אנחנו בקולנוע צופים בקומדיה רומנטית. מעולם לא ידעתי שצ'ארלס מעוניין בדברים מהסוג הזה, אבל במקום לצפות במסך, צ'ארלס צופה בי במקום. מדי פעם יש לו את המבט הרעב הזה ואני מסתובבת, מעמידה פנים שלא ראיתי.
אני מרגישה מפוחדת. לא הרגשתי אושר במשך כל כך הרבה זמן. אני מפחדת שאם אהיה יותר מדי מאושרת, אז החיים יזרקו אותי חזרה לביוב.
אבל כשהסרט מסתיים, צ'ארלס אוחז בידי ומוביל אותי החוצה, ידו עדיין שלובה בחוזקה בשלי. הוא גורם לי להרגיש... בטוחה והלב שלי נאנח בנחת.
הגענו אל הרחוב הראשי. היום, אנחנו לא אדון ומשרתת. היום, אנחנו רק שניי אנשים.
"אז אם אתה לא עורך דין, מה אתה עושה עכשיו?"
צ'ארלס לא אומר דבר. הוא מביט היישר קדימה כשהוא מושך אותי דרך הקהל.
"שום דבר. אני לא עושה דבר," הוא אומר לבסוף. "אבא שלי רוצה שאקח פיקוד על החברה, אבל אין לי שום כוונה להיות איש עסקים. הוא לא קיטר על ההחלטה שלי עדיין. אני חושב שהוא רק שמח שסופסוף חזרתי לבית הזה."
"אז אם אתה לא עורך דין ואתה לא רוצה לקחת פיקוד על החברה, מה אתה רוצה לעשות? אתה לא יכול פשוט להמשיך להעיף את הכסף של אבא שלך."
צ'ארלס מביט בי. "אבא שלי יעדיף לבזבז את הזמן שלו בחברה מאשר עם המשפחה שלו. הוא יקריב את האהבה והאושר שלו למען הכסף. עבורו, הכסף הוא כל מה שחשוב. אז למה אני לא יכול להשתמש בכסף הזה שהוא אוהב כל כך?"
אני שומעת בדידות בקולו והלב שלי כואב בשבילו. הגבר הזה, הוא בטח כל כך בודד לבדו באחוזה הקרה ההיא.
הוא מעולם לא קיבל מאף אחד. לא פלא הוא לא סומך בכולם.
"אוקיי, בוא פשוט נהנה מהדייט הזה ולא נחשוב על שום דבר אחר," אני אומרת.
אני רואה בחורות אחרות מביטות בצ'ארלס בהערכה ופניי זורחות מאושר, משום שאני האחת שעומדת לצידו, עם ידו על שלי.
אני נושכת את שפתי התחתונה כדי לשמור על עצמי מלחייך.
"תפסיקי לנשוך את השפה שלך," צ'ארלס אומר.
"למה?"
"בגלל שזה גורם לי לרצות לנשק אותך. ואני לא אהיה עדין גם אפילו אם אנחנו מוקפים בכל האנשים האלה."
אני צוחקת. זה לא נשמע כל כך רע.
הוא עוצר ומושך אותי אליו, לפני שפיו מגיע בהתרסקות על שלי. אני מתנשפת, אבל הפה שלו ממשיך לטרוף אותי. אני מרגישה את עצמי מתפרקת משפתיו על הפה שלי, זרועו מתגנבת סביב המותן שלי. גבי מתקשת מעט, ראשי מוטה מעלה ואני פותחת את פי כדי להעמיק את הנשיקה.
לא אכפת לי מי צופה בי עכשיו. העולם חודל להתקיים חוץ ממנו. לפני שאני יודעת, הוא משתלט על העולם שלי ושובר אותו לחתיכות, והוא הופך לעולם שלי במקום. אני מרגישה את עצמי נכנעת לו, הלב שלי פותח את עצמו כדי לאפשר לו להיכנס.
הוא לא דופק בדלת שלי, הוא פשוט מתפרץ פנימה. הוא קורע את ההיגיון שלי עד שאני חושבת על שום דבר מלבדו. הוא לבדו צורך את כל המחשבות שלי. וכנראה את הלב שלי.
"סקרלט?"
אני משתחררת מהנשיקה שלנו, זרועותיו עדיין סביבי. אני מסתובבת כדי למצוא את אחת מהשותפות הישנות לכיתה שלי עם קבוצת החברים שלה, צופה בי בריכוז.
עיניי מתרחבות באימה. מה לעזאזל השותפה לשעבר לכיתה שלי עושה כאן? שיט, חשבתי שאף אחד לא יזהה אותי.
"זאת את! וואה, תראו אותך. חשבתי שאת עדיין הומלסית חסרת פרוטה אבל את נראית די טוב! ועם חבר מהמם גם."
"ג'יין, את מכירה אותה?" אחת מהחברות שלה שואלת.
"כן, היא הייתה שותפה לכיתה שלי. זה מצחיק איך החיים מסתובבים. הבחורה הזאת כאן, היא הייתה עשירה. היה לה הכל אז. היא הייתה חכמה, מקובלת, טובה בהכל וכולם פאקינג אהבו אותה. היא הגיעה לבית הספר עם פאקינג בנטלי, עם נהג והכל." היא מסתובבת אליי. "אבל את לא יכולה שיהיה לך הכל, לא כך? החיים הם הוגנים. דקה אחת היא גברת מושלמת, שנייה אחר כך, הכל נלקח ממנה. היא סיימה את עצמה עם שום דבר."
אני לא יכולה לנשום. מספיק...
אני יודעת שצ'ארלס מקשיב לכל מילה שהיא אומרת, ואני לא רוצה שהוא ישמע את השאר, משום שאני יודעת מה מגיע.
"באמת? מה קרה?" אחת החברות שלה אומרת בעניין.
"ההורים שלה נהרגו בפגיעת מכונית. מהזמן הזה, היא איבדה את הבית שלה וכל מה שהיה להם לאוספי החובות. זה חבל שאת לא יכולה לחזור לאוניברסיטה, סקרלט. היית קולעת למחלקה ראשונה לתואר שלך."
אני מרגישה כאילו אני צופה ברכבת מגיעה לעברי ואני לא יכולה לעשות דבר כדי לעצור אותה...
"את יודעת כמה נמוך היא שקעה? זה מראה שבני אדם מסוגלים להרבה דברים כשהם נואשים." ג'יין אומרת בחיוך.
"למה את מתכוונת?" החברה שלה שואלת.
"היא הייתה בחורה עשירה. עכשיו, היא שום דבר מלבד פושעת."
אני שומעת את צ'ארלס שואף אוויר אבל אני לא מסתובבת להביט בו. ידיי מאוגרפות בצידיי ואני מרגישה, כל כך קר נורא. העולם שלי נשאב בחזרה לחשיכה ואני לפתע עיוורת.
"פושעת?" אני שומעת מישהו שואל.
"כן. סקרלט הלכה לכלא על ניסיון רצח."
YOU ARE READING
השטן לצידי
言情"את בבעלותי. מעתה והלאה, את שלי," הוא אומר. האופן שבו הוא עומד מעליי, חצי מפניו מוטלות בצללים. זה גורם לו להיראות כמו שטן. ואני כרגע מכרתי את נשמתי לשטן הזה. באותו הלילה, אני כבר לא אותו האדם שהייתי לפני. אני דבר... סחורה. נמכרתי עבור 100,000 £ ה...
