זה היה מאותם הימים שלא מפסיק לרדת גשם זלעפות ורוח חזקה נושבת ומעיפה עלי עצים שנשרו ושמיי לונדון היו אפורים על סף השחור .
ובאותם הימים היו שני סוגים של אנשים,
הראשון האנשים שהיו בבתיהם מתכרבלים עם אהוביהם עם כוס קפה חמה וסרט
או
השניים אלה שעובדים ורק מחכים לרגע שיוכלו לחזור הבייתה
אני הייתי הסוג השני ואת המשמרת שלי כבר סיימתי, אבל אחת מהמלצריות האחרות הייתה "חולה" ולא יכלה להגיע אז החלפתי אותה
לא שהיה לי דחוף לצאת לגשם, שכמו שזה נראה לא עומד להפסיק בקרוב.
אבל החבר הכי טוב שלי, הדבר הכי יקר לי בעולם. צ'רלי הכלב שלי שפחד מהגשם וכאב לי הלב על זה ששהוא בבית לבד ומפחד ולא מכורבל איתי על הספה בזמן שאני משלימה את החומר מהרצאה האחרונה של ד"ר סמית ומידי פעם מציצה דרך החלון על הרחוב שסואן באנשים חנוית עצים מכוניות משרדים גורדי שחקים ובתיים ולשים לב שהכול נראה שונה ואחרת בגשם
ואני חושבת שזה אחת מהסיבות הרבות שבזכותן אהבתי שגשום .
"עוד חצי שעה " מלמלתי שהסתכלתי בשעון המחוגים
היה עמוס יותר מכרגיל בגלל הרוחות החזקות שהיו בחוץ בעוד שבפנים היה חמים ונעים
ורוב האנשים שנכנסו נראו כיאלו טבעו בנהר והצליחו להינצל בשניה האחרונה וקנו משקה חם עם חתיחת עוגה מתוקה והתענגו על הרגע קטן של אושר
כמובן שהלקוחות הקבועים שכול יום הגיעו ושאלו לשלום כולם והייתי יודעת את הזמנה דלהם בעל פה ואיזה שולחן הם אוהבים לשבת היו האהובים עליי זוג הזקנים אדון וגברת סטיוארט שאהבו לדבר על איך שפעם היה הכול יותר שמח ולמה הדור של היום לא יודע מה זה אושר אמיתי ומה שהיה הכי מיוחד בהם שהם עדיין אהבו אחד את השני באותה צורה כמו מתי שהם היו צעירים ופזיזים ומלאי חלומות שהתגשמו לבסוף .
כמובן שהיו עוד הרבה לקוחות כמותהם אבל בשבילי הם היו יחידים במינים מיוחדים .
"עוד עשרים דקות אני באה צ'רלי " מלמלתי שהסתכלתי בשנית על השעון שתלוי על הקיר שצבעו תכלת המקום כמעט וריק שעת הסיגרה מתקרבת זוג הזקנים כבר עזב יד ביד בבירכת שלום והודעה שנראה אותם למחרת
רוב העובדים כבר עזבו נשארנו רק שלוש מלצרים שעזרו לנקות
ואז ממש לפני שסגרנו את הקופות מישהו נכנס מנער את עצמו מטיפות הגשם
לבוש בג'ינס שחור וצמוד עם מעיל עבה בצבע כחול כהה ומתוכו ביצבצה חולצה לבנה. הוא הוריד את הכובע שכיסה את שערו שהתגלה כמחומצן
אפיו ולחיו היו אדומים וורודים מהקור ששרר בחוץ,
שיניו היו לבנות ויישרות כמו בפרסומת של משחת שיניים מוצלחת זיפים עיטרו את סנטרו והעיינים שלו מהפנטות ותכולות כמו הים שקשה היה לי לנתק את מבטי ממנו, הוא סקר את המסעדה הקטנה שהייתה כמו בית שניי בשבילי והמארחת הושיבה אותו בצד ליד החלון בשולחן מספר 13 אחד מהשולחנות שאני ממלצרת
הלכתי עליו עם תפריט קטן של ערב.
"ערב טוב אדוני וברוך הבא למסעדה של ברברה , זה תפריט הערב שלנו אם תצטרך משהו פשוט תקרא לי ? " אמרתי את הפתיחה הידועה שלמדתי לדעת בעל פה
בזמן שחשבתי הוא סרק אותי הצטמררתי ותחושת אי נעימות הייתה מורגשת בכול אבריי
"אני אשמח לשתות שוקו חם עם מרשמלו הביסקוויטים בבקשה "
לא יכולתי לכבוש את הציחקוק הקטן שיצא לי .
"מה מצחיק?" הוא שאל בחיוך
קולו והזמנתו לא תאמו , היה לו מבטא אירי שבלט וטון בוגר ואילו הזמנתו הזכירה לי את את הילד הקטן שהיה בצהריים עם אימו
" או שום דבר , אז שוקו עם ביסקוויטים ?"
"שכחת את המרשמלו"
"נכון נכון המר..ר..ש..מלו" נסיתי בכול כוחי לא לצחוק לו בפרצוף .
"כבר בדרך אדוני " " תקראי לי נייל " " אוקי ,כבר בדרך נייל"
YOU ARE READING
Rainy day N.H
Fanfictionזה היה מאותם הימים שלא מפסיק לרדת גשם זלעפות ורוח חזקה נושבת ומעיפה עליי עצים שנשרו ושמיי לונדון היו אפורים על סף השחור . ובאותם הימים היו שניי סוגים של אנשים הראשון האנשים שהיו בבתיהם מתכרבלים עם אהוביהם עם כוס קפה חמה וסרט או השניים אלה שעובדים...
