Let Me Love #מוקפא#

2

ההזיה תעתעה בי,הפשיטה את ראייתי כך שלא ראיתי יותר מטשטוש גמור.

גוף של אדם הסתובב בחדר,תחילה חשבתי שזו הייתה אליס אך הקול הנשמע מהגוף היה צרוד וגברי.

אליס,עדיין לא חיברתי את כל החלקים בפזאל שנקרא חיי.
אני איני יודעת איפה אני,לאן לקחו אותי האנשים הסדיסטים האלו שבניהם גם זו שהייתה אמורה להיות חברתי הטובה ביותר,אשת סודי.

"תקחו אותה למטה,הוא לא ירצה לראות אותה שוכבת על הרצפה הקשה",הרגשתי ידיים חזקות ושריריות מרימות אותי אך הן היו קרות,ללא טיפת חום.

עיני עדיין לא חזרו לראות בבירור,כתמים שחורים לבנים עיטרו את ראייתי והרגשתי שישנם עוד כתמים מכאיבים בגופי הדואב כולו.

עיני נעצמות,אך אני מאלצת אותן להיפתח.
כם אם זה אומר לצבוט את עצמי או לשפשף את עיני כדי שקורי השינה ירדו מהן.

"למה לעזאזל היא כולה חבולה" קולות נשמעו מבעד לחדר ואני,
טוב, ואני פשוט נרדמתי מתשישות ומנוחות המיטה על גופי הדואב.

●♧●
'את חייבת להתעורר
את חייבת להתעורר
את חייבת להתעורר
עכשיו!
תברחי כל עוד את יכולה,תקומי כבר'.

קמתי בנשיפות רמות,פניי וגופי התכסו בזיעה.

גופי היה מלובש בכותנת לילה הדומה יותר לשמלת בייבידול בצבע כחול עמוק.

החדר היה ריק,ללא אדם אחד,נאנחתי בהקלה.
אני חייבת למצוא דרך להסתלק,התת מודע שלי מנסה לרמוז לי על כך דרך החלומות.
אבל המוזר מכל היה שהאישה שצעקה לי לברוח הייתה אני אנוכי.

קלטתי בעיני את מבנה החדר,רצה אל הדלת אך מגלה שהיא נעולה.

לא יכולתי לצאת ואז הכה בי הרעיון אך דחיתי אותו במיידית.
ישנו חלון בחדרי

הצצתי דרך החלון כדי לראות את גובהו והסתחררתי קלות.
אני נמצאת במטוס.
אני לא יכולה לברוח, לא יכולה לברוח.

הדלת נפתחת בטריקה רמה וכשלתי אל המיטה,מתעטפת בערימת השמיכות שעטפו את גופי שעה קודם.

צעדים נשמעו במפתן דלתי,מתקרבים יותר ויותר.

"אני לא מבין למה הוא בחר בך" בחור בעל מבטא בריטי ציקצק בלשונו.

"את אולי יפהפה אבל את כל כך תמימה" עצמתי את עיני מהרגע שנכנס,שיחשוב שאני עדיין ישנה את שנתי השלווה.

"אני יודע שאת מקשיבה לי" זימר אך עדיין עיני היו עצומות.

"תקשיבי לי לעזאזל" הוא דפק את ידו על שידת מיטתי בזעם וקפצתי בן רגע.

הוא חייך חיוך שטני ובא לכיווני.
"אני יכול להוריד את התמימות שלך מהר מאוד"
,איבדתי את היכולת לזוז מהפחד.
הייתי לגמרי חסרת אונים ולבושה בבגד חשוף וקצר מול בן אדם מאיים,יבבה יצאה מן שפתיי.

"אני מזהיר אותך" אותו קול עמוק ששמעתי הפציע מן החדר וחשף גבר שעיניו השחורות נוצצות בזעם.

"אז נתראה בפעם הבאה אהובה" הבריטי לחש לעברי ויצא מן הדלת,לא לפני ששלח הזר בעל הקול העמוק והעיניים השחורות מבט מצמית אל עברו.

אני לא יכולה להישאר שם,אינני יכולה,המשפחה שלי.
המשפחה שלי צריכה לדעת איפה אני,אם אני בסדר,מה שלא.

"את לא תצליחי לברוח" הוא התקרב אל עברי תוך כדי כך שאני נשענתי אל סורגי המיטה יותר כדי להימנע ממפגש גופני בין שנינו.

"מי אתה?" קולי היה כה חלוש שהופתעתי שמצאתי את הכוח להתחיל לדבר.

"בעלך" קולו היה ללא רגש,לרגע הבטתי בעיניו וקלטתי שיש לי עסק עם בן אדם שאין לו חולשות כלל.

●♧●
פרק 2,אני מצטערת שלא כתבתי פרק הרבה זמן פשוט יש לי את הספר eternal secret שאני צריכה לכתוב לו פרקים.