פרק 12- אחלה עבודה

224 19 2
                                    

״נייט״? היא שאלה כשהיא לא הפסיקה לצחוק,
כשראיתי את החדר..
תאמינו לי, גם אתם הייתם צוחקים.

״אני-אמ-אני-״, אני בגימגום, ״באתי להגיד שלום ללורן״, הסתכלתי על לורן במבט מתחנן שתעזור לי, דווקא בגלל שאני לא מכיר אותה, אין לי למה לבוא להגיד לה שלום.
לורן למזלי הבינה אותי, נתנה לי חיבוק שלום וליוותה אותי לדלת.
יצאתי מהדלת ורציתי לדפוק את הראש עשרים פעם בקיר.
אני כזה מטומטמם אלוהים, לא יכולתי להגיד משהו אחרי חוץ מ׳באלי להגיד ללורן שלום׳, ועוד לגמגם לפני.
יופי נייט אחלה עבודה.
אבל החדר הזה, אני לא יכול להפסיק לחשוב על מי המטומטמם שעשה את הדבר הגאוני הזה?

״אחי אתה בא למסיבה היון נכון? שמעתי מקים שמישהי מאוד מיוחדת תיהיה שם״, הוא אמר וחייך חיוך מזוייף ויענו מאוהב.
״סתום סתום יטמבל״, אמרתי ודחפתי אותו בקל, ״אבל היא באמת תיהיה שם?״
״אתה חתיכת כוסית״, הוא אמר וצחק.
אני לא כוסית. ממש לא, אני רק.. נו איך להגיד את זה.. אתם מכירים את זה שאתם קמים בבוקר וזה הבן הראשון שאתם חושבים עליו?
או שאתם הולכים לבצפר, ותוהים אם הוא יבוא או לא, ואתם מודעים לזה שאם הוא לא יבוא, היום שלכם יהיה הרבה פחות טוב.. רק להסתכל על אותו בן אדם, גורם לכם לחייך ברמות?
מכירים?
כן אז זאת אדל שלי.. טוב לא שלי.. עדיין.

נקודת מבט אדל:
סוף סוף התאוששתי מהתקף הצחוק שנכנסתי אליו, אחרי הכניסה במאוד מוזרה שנייט דפק, לא ידעתי שהוא ולורן מכירים..
״את חתיכת מפגרת״, אמרתי לקים.
נכנסתי לידר, וכול החדרר, וכשאני אומרת כול החדר אני מתכוונת ל-כ-ו-ל ה-ח-ד-ר, מלא בקולבים, ובדבר הזה המסתובב שיש בחנויות שתלוי עליו בגדים, והכול עם בגדים. בשבילי? לקחה קשה את הבקשה שלי..
״מאמי זה עוד כלום״, היא אמרה בחדות והכניסה אותי לחדר האמבטיה.
כול החדר מלא בזוגות נעליים, עקב, לא עקב, פלטפורמה, הכולל, ועל השיש יש את כול סוגי האיפור שקיים.
שתי מפגרות אלוהים.
״לא. זה יותר מידי. מה אתם נורמאליות?! בקושי מייק-אפ אני שמה, מה זה כול האיפור הזה?! והנעליים, והבגדים שאני לא ידבר בכלל. אתן חולות נפש. לא. בשום פנים ואופן לא!!״
אני לא צריכה שהם יקנו לי דברים ויעשו בשבילי, יש לי בגדים מאוד נחמדים, סליחה, מאוד יפים גם בארון. מזה השטויות האלה.
״זה באמת לא היה טרחה, לקחנו בגדים שלי ושל קים, וקנינו כמה חולצות, וכול הנעליים שלי, הרוב, והאיפור מקים. הכול בסדר אדל, תני לנו להפוך אותך לאדל פלוס״, לורן אמרה וקרצה.
אני לא צריכה להיות אדל פלוס. טוב לי האדל הזאת, שיש עכשיו.
למרות שהכוונות שלהם רק טובות.. טוב אפחד לא ימות אם אני ייתן לזה לקרות..
גילגלתי עיניים, והלכתי לעבר אחד הקולבים כדי להתחיל לחפש.
ובסופו של דבר, בחרתי שורט ג׳ינס בהיר, עם גופייה לבנה. ניגשנו לידר האמבטיה וקים ולורן איפרו אותי וסידרו לי את השיער, לאחר מכן התלבשתי ושמתי נעלי עקב שחורות, לא גבוהות מידי, אך גם לא נמוכות כמו שאני רגילה.
קים ולורן תלבשו, התאפרו, וסידרו שיער, והשעה הייתה כבר שמונה וחצי.
איך הזמן עבר מהר תהרגו אותי.

21:00
חצי שעה, חצי פאקינג שעה למצוא בית מקולל אחד.
כמובן ששלושתינו שתינו, כמה? שלוש שוטים של וודה נקי, והראש שלי, וואו הראש שלי מסוחרר.
״אני רואה דולפיניםם״ קים אמרה ועשתה תנועה של גלים עם היד שלה, וואלה גם אני.
הגענו סוף סוף לבית, וראיתי מולי את הדבר הכול כך יפה הזה, את נייט.
״נייטטטט״, דפקתי צרחה וניסיתי לרוץ אליו ללא הצלחה, הגעתי אליו, ומעדתי בקטנה, אז הוא תפס אותי.
״וואוו שיכורה?״ הוא צחק למובן מאליו.
״התגעגעתי אלייך״, אמרתי בקול פלרטטני אך תמים וחיבקתי אותו חזק.
״בואי תשתי מיים״, הוא אמר ומשך אותי למטבח.

נקודת מבט נייט:
׳התגעגעתי אלייך׳
אוי אדל אדל, אם היית יודע כמה אני מתגעגע אלייך..
הבאתי לה כוס מיים, וכן, כמו כול שיכור היא התחילה לדבר שטויות.
״שנכספתי לחדר של לורן נקרעתי מצחוק, ממש נפלתי, הם פאקינג משוגעות, אבל אז אתה נכנסת והאמת שמחתי שאתה שם, ואז חיפשנו מלא דברים ואז מצאתי את הדבר שאני הכי אהבתי והנה זה עליי, למרות שממש חם לי, וממש בא לי להוריד הכול עכשיו״
חחחחחחחחח יופי קים, רק את תשכחי לקרוא לי שזה קורה.
׳שמחתי שאתה שם׳, באלי להגיד לה שאני תמיד יהיה שם.. בכול מצב ובכול מקום.. תמיד..
חייכתי אלייה את החיוך ששבה כול כך הרבה בנות, ואז איזה מישהו טמבל נכנס האדל וכמעט הפיל אותה.
״תזהר״ עצרתי את עצמי ולצעוק עליו.
״היי מי אתה? אתה מוכר לי..״, אדל התחילה להגיד תוך כדי צחוק, ״אתה לא זה שמתזמז עם כול זונה שיש?״
כן אדלוש, זה זה.
״היא ממש שיכורה אה?״, אדם אמר לי.
״זה נראה ככה״.
״את יודעת מי אני? אני זה שזיין אותך כול כך חזק יש שכבר לא יכולת ללכת״, הוא התכופף לגובה העיניים שלה ואמר בחיוך זדוני.
״אחי זה לא מתאים!״, איגרפתי את היד שלי, כמעט העפתי לו בוקס לפנים. זה לא קרה נכון?
״אתה מצחיק, זה לא יכול להיות כי אני עדיין ב-ת-ו-ל-ה״, היא אמרה והדגישה כול אות.
אין אין ידעתי את זה. היא כול כל טובה, כול כל טהורה, לא נתנה לאף גבר לנגוע בה.
״לא, את לא.״, אדם אמר.
״אדם אתה מגזים!!״
״מה זה משנה, במילא היא לא תזכור כלום מחר״, הוא הרים כתפיים והלך.
״אני רוצה לרקוד״. אדל קבעה וישר הלכה וטיפסה על שולחן עם קים ולורן.
הן יהרסו אותה מתי שהו.

נקודת מבט אדל:
״״את יודעת מי אני? אני זה שזיין אותך כול כך חזק יש שכבר לא יכולת ללכת״, מה? לא אתה לא.
״אתה מצחיק, זה לא יכול להיות כי אני עדיין ב-ת-ו-ל-ה״, אמרתי והדגשתי כול אות.
אני הרגע הודיתי בפניו שאני בתולה? עכשיו לא כול כך אכפת לי בגלל האלכוהול שזורם בדמי, אבל אני יודעת שאחרי זה, אני יתחרט על זה.
״אני רוצה לרקוד״. קבעתי והלכתי לרקוד על השולחן עם קים ולורן.
לא הייתי בטוחה בהתחלה, דווקא בגלל השורט הקצר שלי, אבל לעע לא אכפת לי כול כך.
רקדתי, ורקדתי, ורקדתי, ואז שמעתי ׳מכות, מכות, מכות׳.
ישר כולנו הלכנו לראות מה קרה, וראיתי את הפנים של נייט.
אוי ואבוי.
הסתכלתי טוב יותר וראיתי את..
לא.
זה לא יכול להיות.
מה הוא עושה פה בכלל?
מקס?!!
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
יפות שליי!!
איך היה לכן ל״ג בעומר?
מקווה שנהנהתםםםם ❤️
אני ממש מצטערת שלקח לי כול כל הרבה זמן, אבל פיציתי אותכן בפרק יחסית ארוך!!
תגיבווו 💋
-בתמונה הבגדים של אדל-

מה שהשתנה  Where stories live. Discover now