כל החיים לפנייה

פרק 4 - חתונה?

עד ש...

"אחממ" גבר מבוגר נכנס לשרותי הבנים והעיר לנו, ההרגשה הטובה התחלפה במבוכה..
התחלנו לצחוק, האיש הסתכל עלינו מוזר וחיכה שנצא וכך עשינו

"את מושלמת אש.. ואני באמת אשמח להכיר אותך" הוא אמר לי וחיוך עלה על פני

"בוא נתחיל מזה שתביא לי את הטלפון שלך?" שאלתי והצבתי עובדה בו זמנית.

"תביאי את הטלפון שלך" הוא ביקש ממני וכך עשיתי,
הוא הקליד את מספרו ואז התקשר מהטלפון שלי לשלו כך שהוא יוכל לשמור בלי לבקש ממני..

"אני צריכה לחזור לבית קפה.. אנה מחכה לי" צחקקתי

"בואי אני אלווה אותך" הוא אמר, התחלנו ללכת לעבר בית הקפה וכל הדרך לא הפסקתי לצחוק מבדיחותיו,
מזמן לא צחקתי ככה והתחברתי לבן אדם בזמן קצר...

"אשלי" אנה צעקה לי והסתכלה עלי ועל טיילר מוזר

"אני באה" עניתי לה וחזרתי להסתכל על טיילר וחייכתי

"אז נדבר? " הוא שאל והנהנתי ונתתי לו חיבוק קטן ונשיקה בלחי,
הוא חייך אלי וכל אחד הסתובב לדרכו והלכתי לכיוון השולחן שלנו והתיישבתי, בדיוק המלצר הגיע עם האוכל
בדיוק בזמן

"מה זה אמור להיות?! " אנה אמרה בתקיפות והמלצר הסתכל עלייה במבט שואל

"סורי זה לא לך, אשלי מה זה אמור להיות?!"

"הכל טוב זה טיילר מהחנייה, התנשקנו וזה.. וסיפרתי לו הכל על מה שקרה עם תומאס"

"אה אוקי.. " לקח לה כמה שניות לקלוט את מה שאמרתי והיא התאפסה על עצמה

"התנשקתם?! " היא צעקה לחשה

"כן" סימנתי לה להירגע והתחלתי לאכול את האוכל שלי
"אל תגיבי ובואי נמשיך לאכול, איך את וסיימון יש כבר חתונה באופק? "

"חכי רק עברנו לגור ביחד לא מזמן איזה חתונה יחייה בסרט" היא אמרה בפה מלא

את אנה הכרתי מכך שהיא מצאה אותי באותו לילה כשברחתי מהבית ומהעיר שלי, זה היה לילה גשום וניסתי לתפוס טרמפים, בשעוץ האלה האוטובוסים כבר נגמרו..
הייתי כולי רטובה ורעדתי מקור, כמה מכוניות עברו ואף אחד לא עצר, וכבר ראו עלי את ההריון,
אנה הייתה היחידה שעצרה לי הביאה אותי לדירה שלה הביאה לי בגדים חמים, נתנה לי מקום לישון, אוכל וכל מה שהייתי צריכה עד שקצת התמקמתי , מצאתי עבודה מכובדת לגילי, אצל חבר של אנה סיימון...
הוא מחזיק חברה מאוד גדולה של מכוניות והנהלת כספים והוא רק בן 28 ואנה בת 24.
סיימון סידר לי עבודה, אני מרוויחה די הרבה, כדי להחזיק לעצמי דירה גדולה מאוד יחסית, אוכל בגדים נעלים טיפוח וכל הדברים הנחוצים...

התחברתי עם שניהם מאוד והם גם עזרו לי ואני כל כך מעריכה אותם על זה, אני אוהבת אותם מאוד למרות שאני רק בת 18 והם גדולים ממני, והם אוהבים אותי איך שאני...
בניגוד לחברות הקודמות שלי שברגע שכבר ראו עלי את ההריון הפלו אותי וצחקו עלי והחרימו אותי...
עברתי כל כך הרבה דברים בחודשים האחרונים האלה והתבגרתי בהרבה מובנים שאני מופתעת מעצמי...

אנה נפנפה בידיים שלה מעירה אותי ממחשבותי
"אממ, לא נורא אתם כל כך מושלמים ביחד, אני אדבר עם סיימון על זה אל תדאגי" אמרתי בטוחה בעצמי

"לא, לא, לא הוא יחשוב שאני ביקשתי" היא התבכיינה, כאלו היא באמת לא רצתה זאת

"לא נורא, אל תדאגי וסמכי עלי" חייכתי והיא התייאשה ממני והמשכנו לאכול..

וכך עבר הבוקר הארוך שלי בשיחה ובארוחה עם החברה הכי טובה שלי, אחרי זה קפצתי לעבודה לסיימון כדי לבדוק כמה דברים, למרות שהוא לא מרשה לי להגיע לעבודה עכשיו בגלל שאני בהריון מאוד מתקדם, סיימון לא רוצה שאתאמץ יותר מדי, כאלו מה אני עושה חוץ מלשבת על הכיסא, בכל זאת צריכים אותי, המזכירה שלי כל הזמן מתקשרת, מבקשת ממני לטפל בהרבה דברים..

אני יודעת שהרבה מסתכלים על זה מוזר שבת 18 מנהלת אנשים בין 40 , אבל עדיין אני מרוצה, אני עושה את העבודה שלי מעולה.

נכנסתי למשרד, חיפשתי כמה מסמכים במשרד ולאחר כמה דקות שלא מצאתי התיישבתי על הכיסא הגדול ונאנחתי מרגישה את התינוקת הקטנה שלי בועטת

"אל תדאגי נונה עוד מעט הזמן שלך לצאת יגיע" דיברתי בשקט וליטפתי את בטני , דלת המשרד נפתחה בבום וקפצתי מבהלה...

"מה את עושה פה אש?! " סיימון הסתכל עליי עצבני

"באתי לאסוף כמה דברים.. כבר הולכת " אמרתי ברוגע, הוא סגר את הדלת ונעמד מולי
"שב רגע, בדיוק רציתי לדבר איתך, יש לך קצת זמן? " הוא התיישב על הכיסא מולי

"בשבילך תמיד קטנה.. " צחקקתי קצת

"טוב אז רציתי לשאול אם יש טבעת בקרוב?"

"איזה טבעת? " עוד לא נפל לו האסימון

"אני אחכה עוד שנייה" אמרתי והיה לו פרצוף חושב... הוא כזה מפגר לפעמיים

"אה... אנה אמרה לך לשאול אותי? " הוא שאל בחשד

"לא, לא, רציתי לשאול אותך ממזמן כי אם אתה הולך לקנות אני רוצה לבוא איתך, לעזור לך לבחור... "

"אני לא יודע אש.. היא מתנהגת מוזר לאחרונה אין לי מושג למה,ואני רוצה, אני אוהב אותה אלוהים איך אני אוהב אותה"
הוא אמר ולהט בעיניו כשהוא דיבר עלייה,
מתי הגבר שלי ידבר עלי ככה?! המחשבה עברה

"סיי היא מאוהבת בך, היא אוהבת אותך ברמות אתם כבר 4 שנים ביחד, ואם היא מתנהגת מוזר זה משום שהיא חושבת שאתה לא רוצה להציע לה"

"אוו ממש לא, להפך" הוא אמר נראה חושב קצת
"יום חמישי את פנויה? הוא שאל ולפני שהספקתי לענות הוא דיבר..
"כן ברור שאת פנויה את לא עובדת אז לא תהיה לך בעיה לבוא איתי לבחור טבעת נכון?" הוא דיבר מהר

"נכון" אמרתי עם חיוך רגוע, הוא קם מהכיסא, בא אלי עזר לי לקום וחיבק אותי
חיבוק דוב..

********
איזה חמודים אנה וסיימון 😍
מצטערת על האיחור...

זה סיימון 😍