~33~

2.1K 113 31
                                    

נקודת מבט מאיה

התעוררתי במקום חשוך ומסריח,אבל בעיקר מסריח שמעתי מן רעשים של מישהו מוכר כל כך ואני רק רואה שחור
ואז הוא בא ופתח תדלת ועשיתי את עצמי ישנה "היא ישנה נחזור כשהיא תתעורר תשמור עליה" הקול המוכר אמר "אני אשמור עליה" שעוד מישהו מוכר אמר וזיהיתי זה היה בן "בן תשמור על הילדה הזאת שלא תעשה צרות ואם אתה רוצה תעשה מה שבאלך איתה" וצחקקה צחוק זומם ועוד מישהי שניסיתי לזהות אבל ללא הבנה לבסוף זיהיתי זאת היתה נויה השרלילה הקטנה  התייאשתי ונשמעה טריקה פתחתי את עיניי ולמולי נגלה חדר מפואר ויפה תואר מצעים לבנים הקירות לבנים וניסיתי להשתחרר מהקשר הזה ולמזלי עם כישורי הצלחתי לפתוח את הקשר וחיפשתי משהו לצאת דרכו ומצאתי היה פתח חלון פתחתי אותו והצלחתי קפצתי כמו חתול שנופל על ארבע רגליים והייתי במקום מוכר היה חשוך אבל בכל זאת הצלחתי לזהות את הדרך לביתי הגעתי הבייתה פתחתי את דלת הבית בסערה וראיתי את מאור אלירן ושירן נבהלו רצתי לאלירן מחבקת אותו בוכה לו על הכתף כל החולצה שלו נרטבה מדמעותיי "יפה שלי כמה דאגתי את בסדר?!" שאל מדואג ונישק אותי נשיקה קטנה ורכה וסיפרתי להם מה קרה והם היו בהלם "אני ירצח עוד היום את השרמוטה וזין הזה, את זיהית את הקול הראשון ניסית לפחות?" אמר/שאל "לא... לא הצלחתי" עניתי כשכבר הבכי עמד להיפסק
ישבנו על הספה שלפתע הטלפון שלי צלצל
'מספר חסום' היה רשום על הצג, "מי זה?" מאור שאל "חסום" עניתי "תביא אני יענה" אלירן אמר ולקח את הטלפון מידי, הוא ענה,

חסום-"שלום"

אלירן-"מי זה ומה אתם רוצים מהילדה?"

חסום-"היא עשתה טעות גדולה שהיא ברחה"

אלירן-"ואמא שלך עשתה טעות גדולה שהיא פתחה את הרגליים שלנ"

חסום-"אנחנו נמצא אותה, נמצא אותה ונמרר לה את החיים,בדיוק כמו שמגיע לה"

חטפתי את הטלפון שלי מידו של אלירן וניתקתי, "מה את עושה?" אלירן שאל, "די אלירן,עזוב את זה,הם ימצאו אותי ו...ולא יודעת מה, אבל אני לא מבינה דבר אחד, איך בן ונויה קשורים?" אמרתי/שאלתי, "טוב בואו נעביר את האווירה הזאת ונראה סרט?" שירן שאלה, הנהנתי קלות, "איזה סרט?" שירן שאלה,"קומדיה" אמרתי "אימה" אלירן אמר "אימה" מאור אמר,"אימה" שירן אמרה,"מה..מה אימה? אני..אני לא רוצה אימה" אמרתי בפחד "סובלים אחות קטנה,סובלים" מרור אמר ונאנחתי, הסרט התחיל,

נ.מ בן

כוס אמא של הבת זונה הזאת היא ברחה! מה אני יגיד לאוראל? ולנויה? אני הייצי אחראי על מאיה, זבל, הם ירצחו אותי "הזונה קמה כבר?" נויה אמרה ונכנסה, לא הגבתי "איפה היא?" נןיה שאלה "אמ..היא..היא-" "היא ברחה?'' נויה שאלה בעצבנות וקטעה אותי

"אני לא מאמינה שנתת לזונה הקטנה הזאת לברוח לא יכלת לשמור מבפנים?!" היא הוסיפה
"אני לא יודע איך היא הצליחה היא כנראה גמישה" אמרתי "טוב תנסה לחפש אותה" היא אמרה הסיבה היחידה שהשתתפתי לעסקה זה כדי שמאיה תהיה שלי ורק שלי אני מתחיל להתאהב בה היא גורמת לי להרגיש טוב ונויה אני לא יודע מה היא רוצה ממנה

נ.מ אוראל

נשמעו דפיקות על דלת החדר "כן" אמרתי "אוראל אפשר להכנס ?" שאל בן "כן היכנס" עניתי "איך אני אספר לך את זה מאוה ברחה" וכבר התחלתי לרתוח "איך יכולת לגרום לדבר כזה איךךך?!" אמרתי עצבני "אני שמרתי עליה וכנראה החלון לא היה נעול מישהו כנראה שכח אני לא יודע" הוא אמר "טוב עכשיו אנחנו צריכים לתכנן תוכנית מחדש גש לנוח להפסקה אני כבר יקרא לך לך לאן שאתה רוצה בנתיים" אמרתי "תודה יום טוב אוראל" אמר

נ.מ אלירן

אנחנו בנתיים מנסים איך לצאת מהבעיה הזאת ומאיה מפוחדת מרגישה כאילו אנסו אותה כמעט ואני לא אתן שיקרא משו למלאך הזה לאישה של הילדים שלי לסבתא של הנכדים שלי של הנינים שיהיו לי ולה אני לא אתן שיקרא לה משהו בחיים "מאיה את רוצה לנוח את נראת מפוחדת אל תפחדי רוצה שאני יעלה אישן איתך?" שאלתי "כן? אני רוצה נשיקה קטנה כדי להרגע אפשר?" היא שאלה ובלי לחשוב נישקתי אותה צרפתית באגרסביות ורכות באותו זמן התגעגעתי לשפתיים האלה המתוקות האלה אני לא יודע איך אני יחיה בלעדיה עלינו לישון למעלה חיבקתי אותה כפיות והיא נגדמה ליטפתי לה את השיער ונישקתי אותה בראש לאחר 10 דקות אני אוהב אותה

~בוקר~
~נ.מ מאיה~
התעוררתי למראה עיניי צ'ארלי הכלבלב החמוד הזה מלקק את פני "די צ'ארלי" אמרתי צוחקת ואלירן הוא כלכך מי שאני אוהבת הטעם שלי כשמכירים אותו מקרוב הוא בנאדם אחר בהיתי בו ומסתבר שבהיתי בשפתיים שלו "לא יפה להסתכל על בנאדם ישן" אמר "כמה זמן אתה כבר ער ככה ?" שאלתי "אממ... רבע שעה" ענה "מפגר תביא נשיקה" אמרתי ועצרתי לפני "שכחתי אני צריכה לצחצח שיניים וגם אתה אחרת אין נשיקה" אמרתי ואלירן רץ לשירותים לצחצח והוא כמעט החליק, מפגר שלי, הלכתי אחריו, הוא פתח את דלת השירותים וראיתי את מאור משתין, זאתאומרת שראיתי אצ הזה שלו, נו אתם יודעים...הסמקתי ישר, אלירן מיהר לכסות את עייני

נ.מ אוראל

"אנחנו נחטוף אותה עוד פעם,אני רוצה אותה פה חיה או מתה,לא אכפת לי" אמרתי בקול נוקשה ואצבע נןקפת לבן ונויה "או..אוקיי" בן אמר "נעשה אצ זה" נויה אמרה בחיוך תחמני,


אזז...חמדמדה שלי עזרה לי שוב, עם אתם רוצים שהיא תהייה כותבת בסיפור הזה תרשמו בתגובות ואני ישאל אותה, יאללה יום ראשון שמחח

17/4/2016

סיפור ערסים ~ מאיה ואלירןWhere stories live. Discover now