''אין לך מושג כמה'' היא אמרה וחיבקה אותי.

''מצטער'' אמרתי לה והתנתקנו מהחיבוק. ''תודה שנתת לי לישון פה לואי'' היא אמרה.

''היא ישנה כאן?'' זאין שאל. ''מה אכפת לך?'' שאלתי בכעס.

''לואי..'' הוא אמר בעצב. ''מה אתה רוצה? באת לקנאות שקרוליין ישנה פה ולא ביליתי את הזמן הפנוי שלי איתך? סליחה זאין שיש לי עוד חיים חוץ ממך'' אמרתי בכעס.

''למה אתה מדבר אליי ככה?'' זאין שאל בעצב. ''אתה התחלת עם זה!'' אמרתי בכעס.

''לואי תפסיק בבקשה..'' הוא אמר בעצב.

''זאין תעשה טובה ולך מהבית שלי'' אמרתי בהחלטיות. ''אבל לואי..'' הוא אמר בשקט ורעד.

''לך זאין, בבקשה'' אמרתי והוא יצא מהבית שלי. קרוליין הסתכלה עליי מוזר

''את בטח חושבת שאני מפלצת עכשיו, זה לא כמו שזה נראה קרוליין, הוא התחיל עם זה'' אמרתי.

''אתה לא זוכר על מה דיברתם?'' היא שאלה.

''לא..את יודעת על מה?'' שאלתי. ''לא..אני לא הייתי פה באותו רגע..'' היא אמרה ונאנחתי.

''לואי אתה התעלפת במהלך השיחה שלכם..אני לא יודעת על מה דיברתם אבל הוא היה מאוד נסער ולחוץ'' היא אמרה.

''אין לי מושג מה הוא סיפר לי..'' אמרתי ונאנחתי. מה הוא יכל לספר לי?

''אולי ניקח אותך לבית חולים?'' קרוליין שאלה. ''למה?'' שאלתי בבילבול.

''כי התעלפת..'' היא אמרה. ''אז? אני בסדר'' אמרתי והיא נאנחה.

''טוב...'' היא אמרה בדאגה. ''לא ככה תיכננתי להתחיל את היום הזה'' אמרתי והיא צחקה.

''נסלח לך'' היא אמרה בחיוך. ''מה השעה?'' שאלתי.

''11 וחצי''היא אמרה. ''אז יש לנו זמן לבננה מטוגנת'' אמרתי בחיוך והיא צחקה.

''מתי את הולכת הבייתה?'' שאלתי אותה. ''אתה רוצה שאני אלך?'' היא שאלה בעצב ולקחה את השאלה שלי למקום לא נכון.

''בכלל לא, מצידי תעברי לגור פה..אבל אמא שלך..היא דואגת לך בטוח..עוד מעט יעברו 24 שעות והיא תוכל להזמין משטרה וזה יהיה ממש רע הסיפור הזה. ובנוסף לכל זה יכולים להאשים אותי בחטיפה'' אמרתי לה.

''נלך אחרי שנוכל בננה..אוקי?'' היא שאלה בהיסוס וחייכתי. ''כן...אל תדאגי אני בטוח שהוכחת לה כבר'' אמרתי וחיבקתי אותה.

''תודה לואי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך'' היא אמרה וחייכתי חיוך מרוצה, זה כיף לעזור.

''זה בסדר'' אמרתי בחיוך והתחלתי להכין לנו את הארוחת בוקר......

''בהצלחה'' אמרתי לקרוליין שהיינו מחוץ לבית שלה. ''אני לא מסוגלת, היא תהרוג אותי'' היא אמרה בחשש.

Broken dreamsWhere stories live. Discover now