"מה אתה עושה?" 

"הולך לסלון," אמר, משנה את כיוונו, ולא מביט ישר בעיניו של לואי. 

לואי לא הגיב, ועכשיו הארי הביט בעיניו. 

הבית היה ממש שקט, הם רק הסתכלו אחד לשני בעיניים, ושמעו את השעון שמתקתק. 

לואי חיכה כמה שניות, כנראה חשב מה לומר. 

הארי ציפה לתשובה, והרגיש לא בנוח. 

התשובה של לואי לא הייתה משהו שהארי ציפה לה. הוא דחף אותו בכוח. 

"מה נראה לך שאתה הולך ומסתובב בבית שלי?" לואי שאל. 

הארי הביט מטה, "לא הסתובבתי, רק רציתי ללכת ל-" 

"אני יודע." 

הארי נשען על הקיר כשלואי התקרב אליו, עיניו הכחולות בהקו בעיניו של הארי, והארי הוריד את עיניו למטה.

"למה את שונא אותי כל כך?" הארי שאל בשקט, מרים את עיניו בביטחון, מביט ישירות בעיניים של לואיי. 

לואי לא ענה לשאלה של הארי, במקום, הוא ענה בשאלה משל עצמו. 

"אתה מפחד ממני?" לחש, מבטו אכזרי. 

לואי נראה מסוקרן, אבל הארי לא יכל להפסיק להביט בעיניו, ולראות עד כמה ריסיו ארוכות. 

"לא," הארי לחש, נושך את שפתיו ומסתכל לכל מקום שהוא לא לואי. 

הוא לפתע גם שם לב לציור היפה שתלוי על הקיר למעלה. 

"תביט בי," לואי אמר ברכות, הם צמודים מידי, והארי רצה לרסק את ראשו לקיר ולנשק אותו למרות התנהגותו הנוראית. 

לא בגלל שהם היו צמודים, אלא בגלל שפעם אחת הוא צועק על הארי, אבל אחר כך מדבר אליו ברכות. איך זה הגיוני? 

הארי שוב החליט להביט בלואי בחזרה, אבל מיד הצטער, עיניו של לואי הביטו בו בתשוקה, והוא הרגיש כאילו דקרו אותו. 

הוא התחיל להביט בפניו של לואי, בכל מקום. 

אפו חלק ונראה רך, עיניו עמוקות, ושפתיו פרודות מעט אחת מהשנייה וורודות. 

הוא הרגיש את נשמתו של לואי על שפתיו. 

"אתה משהו שונה," לואי לחש. 

הוא הוציא את ידו מכיסו, והעביר את ידו על פניו של הארי. 

נשימתו של הארי נתקעה בגרונו. הוא לא ידע מה להגיד. 

כל מה שהוא ידע זה שהוא לא רצה שלואי יפסיק. 

אבל ברגע שבו הארי נשך את שפתיו ועיניו הביטו באלו של לואי, הוא מיהר להוריד את ידו. 

"מה קרה?" הארי לחש. הוא לא רצה שזה יפסיק, מה שזה לא היה. 

עיניו של לואי רצו בפניו של הארי. 

I Sleep Naked - Larry Stylinson \ אני ישן ערום- לארי סטיילינסוןWhere stories live. Discover now