עדי ונתנאל-עונה שנייה לאביאל ורומי

פרק 35

•עדי•
קול קטן העיר אותי אך לא פקחתי את עיניי,
פתאום הרגשתי צביטות קטנטנות וציחקוקים,פקחתי את עיניי וזאת הייתה אור,היא הייתה עם מאור
״אורייייי״ לקחתי אותה ממאור וחיבקתי אותה,היא צחקה צחוק מתגלגל וחייכה חיוך ענק
״כפרה עליה״ מאור מלמל והיה מוקסם ממנה,איזה חמודי
״מאורייייי״ חיבקתי אותו והוא צחק והרים את אור ״מה אתם עושים פה?״ שאלתי ״אה אמא שלך החופרת רצתה שאני ונוי נבוא עם אור״ הוא אמר וצחקנו ״שמעתי את זה״ אמא אמרה וצחקקתי ואמא נתנה למאור כאפה,וואי אני לא מאמינה שעוד שלושה חודשים יש לי אח!
-דפיקה בדלת-
״עדי תפתחי כפרה״ אבא אמר,קמתי לפתוח,
״אומייגאד התגעגעתי אליכם!!!!״ צעקתי וחיבקתי את אלירן ומאיה
״אלירני״ קפצתי עליו והוא הרים אותי וחיבק אותי ״היי היי עזוב אותה״ נתנאל אמר לאלירן והוא הוריד אותי בגלגול עיניים
״מה איך אתם פה אתם לא אמורים להיות בח״ול?״ שאלתי בבלבול
״כן...בסוף הקדמנו את הטיסה...התגעגענו״ מאיה אמרה וחיבקתי אותה והתיישבנו
״היי מי זאת המתוקה הזאת?״ מאיה שאלה והצביעה על אור שהייתה בידיו של מאור
״אה זאת הבת של מאור ונוי״ אמרתי והיא הייתה מופתעת
״איזה בובי!״ היא אמרה וצחקתי.