STRONG - Larry Stylinson

״מידע חדש!!״

קמתי בבוקר דיי מופתע, מופתע מאתמול. לא הפסקתי לחשוב על מה שלואי אמר לג׳מה. לחשוף כזה מידע, זה דבר מזעזע. זה בלתי ניתן לעיכול. אני לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל זה חרא לדעת כל מה שאנחנו מתכננים לו וגם לדעת את העבר שלו בזה. אחרי אירגוני בוקר, יצאתי מהחדר לכיוון הסלון. ישבתי על הספה שם בVOD את ״האנטומיה של גריי״.

לאחר כמה פרקים נשמעה דפיקה בדלת. ״אני לא פה,״ צעקתי והדפיקות נשמעו שוב. אבל אני אומר שאני לא פה! קמתי מיואש לדלת, מציץ בעינית. מישהו עם... פרחים? רגע מה? פתחתי את הדלת. ״הארי סטיילס?,״ השליח שאל והנהנתי. ״קיבלת משלוח פרחים ו..שוקולדים,״ הוא מלמל והוציא משקית שהייתה בידו השנייה שוקולדים. ״ממי זה?,״ שאלתי.

״אסור לי לומר, תחתום שקיבלת בבקשה,״ השליח אמר והושיט לעברי דף ואת השוקולדים והפרחים. הלכתי למטבח מניח את הפרחים והשוקולדים. לקחתי עט שמונח כל הזמן על השולחן, חתמתי והחזרתי את הדף לשליח. ״תודה,״ אמרתי לשליח והוא איחל לי יום טוב. יופי לפחות יהיו לי שוקולדים. לא היה לי כוח לקנות. אבל היי, מעניין אותי לדעת ממי זה. התקשרתי לליאם. אחרי כמה חיוגים הוא ענה.

״ליאם?? אתה מקשיב?,״ שאלתי והיה שקט. התעלמתי מהשקט והמשכתי לדבר, ״שליח היה פה והביא לי פרחים ושוקולדים,״ אמרתי. ״נו,״ ליאם מלמל. ״אני לא יודע ממי זה! ואויש נו מה אתה כלכך יבש?!,״ שאלתי בגסות. ״אני לא יבש!,״ הוא צעק באגביות. ״טוב אחי משתגיד.,״ מלמלתי והוספתי, ״אבל אתה יודע ממי זה?.״. ליאם ענה בפשטות, ״תתקשר לראיין.״.

״אוקי,״ מלמלתי וניתקתי את השיחה. התקשרתי לראיין והוא ענה אחרי הצלצלו הראשון. ״היי בייב,״ אמר. ״היי, אתה לא מבין. בא לפה שליח עם פרחים ושוקולדים, אתה יודע ממי זה?,״ שאלתי. ״זה ממני לאב,״ הוא אמר ואני נאנחתי. ״נו באמת,״ מלמלתי. ״מה?,״ שאל ואני רק נאנחתי וניתקתי. אוי אין לי כוח לזה. למה נכנסתי..?

התיישבתי חזרה על הספה צופה באנטומייה של גריי. לאחר שצפיתי אחרי בערך שש פרקים, מנעול הדלת הסתובב וג׳מה עמדה שם מתקדמת למטבח עם שקיות בידה. הו היא עשתה קניות. ״הארולד. עצלן! בוא תעזור לי,״ היא קראה לי וקמתיך לעזור לה. הכנסתי את השקיות הביתה ומהשקיות כל דבר למקום. שמתי את הגבינה במקרר. סגרתי את המקרר והסתובבתי.

ג׳מה עמדה שם עם השוקולדים בידה אוכלת אותם. ״כן?,״ היא שאלה ואני צחקתי. ״זה שלי!.״. ״זוז שמן,״ היא אמרה בצחוק ואני השתדלתי לא לקחת ללב. זה בצחוק. היא לא מתכוונת לזה. והיא אחותי.

*

יום למחרת, יום ראשון, קמתי לבית הספר. עשיתי את אירגוני הבוקר שלי והתקדמתי לצאת מהבית עם התיק על כתפי הימנית. כשהגעתי לבית הספר התיישבתי במקומי. התעסקתי בטלפון כמה דקות. פתאום בלי ששמתי לב התיק שלי עף מהשולחן לרצפה. מי עמד שם, אם לא אחר מאשר לואי?. הוא דחף את הכיסא שעליו ישבתי הצידה, מה שגרם לי ליפול לרצפה. הוא צחק והמשיך להכות את גופי.