חיים כפולים

פרק 41

"סטאר!" קראתי בהקלה כשראיתי את הסוסה שלי שוכבת על הרצפה ונועצת בי מבט משועמם, ואז ראיתי את קירות המערה.

הם היו מכוסים באלפי מגילות, חלקן ישנות ומצהיבות וחלקן נראו חדשות. לא הייתי בטוחה, אבל הייתה לי הרגשה שכל התשובות לשאלות שלי נמצאות כאן.

"אתה יודע מה אני, נכון?" שאלתי את הדרקון. "זו הסיבה שלא טרפת את הסוסה שלי ואותי."

הוא נחר בבוז בזמן שהעור בבטנו החל לבעבע. זה היה מעט מלחיץ, אבל ברגע שמהבעבוע הזה יצאו זוג ידיים אוחזות במגילת קלף ועט נוצה זה כבר הפך למטריד.

"אתה לא יכול לדבר?"

הדרקון הניד בראשו והחל לכתוב. הוא כתב במרץ במשך חצי דקה והושיט לי את הקלף.

הידע עליו אני שומר גדול מדי, הגבירה לא רצתה להסתכן.

"איזו גבירה?" שאלתי בבלבול.

הדרקון נעץ בי מבט אטום שגרם לי להבין עד כמה השאלה שלי מטומטמת.

"אה, קאריה, בטח," מלמלתי. "להסתכן במה?"

הדרקון חטף את מגילת הקלף מידי והמשיך לכתוב. שמתי לב שככל שהוא כותב יותר ככה המגילה מתארכת.

אני התושב העתיק ביותר במימד. כל הסודות, כל השקרים, הכל חשוף אליי. אני יודע מה היקף הכוחות של כל אדם במימד ואני יודע מה באת לבקש, הנסיכה לבית גרסייה.

לצערי אסור לי לתת לך את התשובות, עליי לשלוח אותך חזרה לדרכך.

"אין סיכוי." הנדתי בראשי. "התעלמתי מהחוקים של אחי, רכבתי לכאן במשך יומיים ועכשיו אתה רוצה לסלק אותי? לא יקרה. אני נשארת כאן."

שילבתי את ידיי בעקשנות והתיישבתי על רצפת המערה הקרירה.

הדרקון לקח את מגילת הקלף מידי והחל לכתוב שוב. כשסיים הוא הגיש לי אותה והלך לעבר מגילות הקלף האחרות.

את חושבת שאת הראשונה שבאה לכאן בחיפוש אחר מידע? תסתכלי על הקירות, נסיכה. רוב מגילות הקלפים האלו מלאות בשיחות. אחת מהן אפילו מכילה שיחה עם אביך.

"אבא שלי?" שאלתי, נועצת בדרקון מבט כועס. "הוא בא לכאן כדי להעביר את כוחות הטבעת אליי?"

הדרקון הניד בראשו ומילים החלו להיכתב על המגילה מעצמן.

זה היה לפני זמנך, נסיכה. הוא דאג ממה שאחיו עלול לעשות, ובצדק.

"אבל... אבא שלי רצה להרוג אותך," אמרתי בבלבול מהול באשמה. "קראתי את זה."

אבא שלך דאג לי, נסיכה. אל תחשבי עליו רעות.

הוא העמיד פנים של משתף פעולה עם אחיו הבכור, אך לפני זה בא אליי להזהיר אותי.