עוד סיכוי לאהבה

פרק 37 (ספיישל) :)

ניסיתי לרסן את עצביי, אך כשראיתי שוב כמה אוליביה מפחדת ממנו הדבר היחידי שעשיתי זה לצאת מהחדר בסערת עצבים ולהתקדם ישירות אליו.
אל מי שפגע בדבר הכי חשוב בחיים שלי.
ג'ייסון כבר לא היה לידו, כנראה שהוא חזר לחדרו לפני שיצאתי.
גבו של ליאו היה מופנה אליי אז ניצלתי את ההזדמנות והתנפלתי עליו עד שהוא נחת על הרצפה בנחיתה כואבת.
גהרתי מעליו ופניו של ליאו התעוותו בכאב.
לא חיכיתי שיבין מה שקורה והטחתי את אגרופי בלסת שלו.
הוא נאנק בכאב והתפתל כשהמשכתי להכות אותו באגרופי בשיניים חשוקות.
אני רוצה שהוא יסבול.
אני רוצה להחזיר לו על הכאב שגרם לה.

ליאו התנשם בכבדות ואחז בידו את לסתו הפצועה.
"אני רואה שהזונה סיפרה לך-"
קטעתי את מילותיו של ליאו בכך שתפסתי את צווארו וסגרתי את אחיזתי בו.
"שלא תעז לדבר עליה." הזהרתי אותו כשהתענגתי על דמותו כלוא מתחתיי ופניו מאדימות כשהוא מנסה לקחת אוויר.
לפתע רגלו בעטה במפשעתי, ידי השתחררה מצווארו והתהפכנו, שהוא היה מעליו ואני כלוא מתחתיו.
נשכתי את שפתיי בכאב כשנאנקתי ופרצופו של ליאו עומד מול פניי.
פניו עדיין אדומות ולסתו מדממת, הוא התנשם בכבדות, מפצה על השניות הקודמות שבהן לא היה לו אוויר.

נאבקתי בנסיון להעיף אותו מעליי, אך הוא לא נענה, והטיח את אגרופו בבטני בחוזקה.
התכווצתי ואחזתי בבטני, הכאב שם גבר, על פניו של ליאו נמרח חיוך קטן.
לא נתתי לו את העונג הזה, לחייך, אז בשנייה אחת שבה הוא היה לא ממוקד העפתי אותו ממני והתהפכתי מעליו, שכעת אני שוב זה ששולט.
שיערי התפרע ונשמט על מצחי וזיעה קרה עיטרה את פניי, הוא השתנק, האדרנלין והזעם שַעָטו בדמי כשנזכרתי שוב באוליביה, ולאחר מכן ראיתי את פרצופו של ליאו מתחתיי.
בכל הכוח שהצלחתי לגייס הטחתי את אגרופי בחוזקה באפו, הוא פלט זעקה והאף שלו התחיל לדמם.
פניו היו מלאות חבלות ודם זלג מהם.
ידו נשלחה לאחוז באפו נוטף הדם, והוא הביט בי במבט מלא שנאה.

בטני עדיין כאבה מהמכה הקודמת שלו, אך זה לא הפריע לי מלנקום בו על מה שעשה לה, להחזיר את כבודה שנגזל ממנה.
מבטו הופנה לאחור בחיוך משועשע והוא לחש, "זונה קטנה."
סגרתי את ידי על צווארו שוב והידקתי את האחיזה כדי להסתכל על מה שהוא מסתכל מבלי שיקח ממני את השליטה.
הכעס שחשתי באותו הרגע התחזק פי מיליון והאדרנלין התגבר כשראיתי את אוליביה עומדת שם ומביטה בנו, חזרתי להסתכל על ליאו המושפל וחסר האונים כשהכתי אותו שוב. "תעיף את הפאקינג עיניים המחורבנות שלך ממנה." צרחתי עליו וראשו נפל על הרצפה מעוצמת המכה שלי.
זיהיתי את קולה של אוליביה כשזעקה נפלטה ממנו.

קמתי מליאו והשארתי אותו חבול על הרצפה והלכתי אל אוליביה, כשליאו עדיין לא הצליח להתרומם והדם החל להגיע אל הרצפה.
הוא יכול להרקב שם מבחינתי.
כשהגעתי אל אוליביה היא סקרה את פניי בפנים מודאגות.
אני חושב שהנזק היחידי שהוא גרם לי היה הבטן, מה שהיה כלום לעומת מה שעשיתי לו.
"אתה... לא היית צריך לעשות את זה בשבילי." היא לחשה כשהציצה לעבר ליאו.
"הוא נגע בך. הוא גרם לך לסבול." עניתי בזעם כשנזכרתי כמה עלוב הוא היה נראה כשחנקתי אותו. "מגיע לו הרבה יותר מזה."
לקחתי את ידה ולקחתי אותה לחדר, למקום שאני נמצא איתה והיא מוגנת בו.

לא היה אכפת לי שליאו שרוע על המסדרון בחוץ ואני לא יודע אפילו מה עומד לקרות איתו.
התיישבתי על קצה המיטה והתנשפתי.
אוליביה נעמדה מולי, "הוא עשה לך משהו?" שאלה בדאגה והעבירה את מבטה על כולי.
הרמתי מעט את חולצתי כדי לראות אם מבחינים במה שעשה לי, על בטני נחשפה חבולה טרייה.
היא העבירה את אצבעה ברכות עליה כשהיא מלמלה בדאגה, "זה לא נראה טוב." היא הנידה בראשה והתעכבה על האיזור הפצוע. "אני אלך להביא משהו לחטא את זה."
עצרתי בעדה. "לא צריך." מחיתי, ידיה השתלבו על חזהה כשהיא ביטאה את שמי בקול שמבשר שהיא לא מרוצה מהתנגדותי.

היא נעלמה בשירותים וחזרה כמה דקות לאחר מכן,
עם פד צמר גפן, אלכוהול לחיטוי, ומשחה.
היא התיישבה לידי על המיטה וספחה את הפד באלכוהול לחיטוי, פשטתי את חולצתי כדי שתוכל לחטא את האיזור והנחתי את החולצה על הרצפה מתחתיי.
היא קירבה את הפד הרטוב אל בטני, "זה עומד לכאוב לכמה שניות." היא הזהירה והצמידה אותו.
חשקתי את שיני כשהפצע צרב ונשכתי את שפתי התחתונה.
"סליחה." היא אמרה בקול חלש והורידה את הפד ספוג הדם.
אוליביה לקחה את שפופרת המשחה ופתחה אותה, מרחה מעט משחה קרה על הפצע.
צפיתי בה מטפלת בפצע שלי בעדינות.

                    ------------------------
כמו שאמרתי לפני כמה פרקים (בפרק הקודם שהיה נקודת מבט של מייקל) הספר הוא רק מהנקודת מבט של אוליביה, אבל מדי פעם אני אעשה גם של מייקל כי אהבתם את זה.
מקווה שאהבתם את הפרקקק בבקשה תצביעו ותגיבווו
דרך אגב בכמה ימים האחרונים הספר קיבל יותר חשיפה ועוד אנשים התחילו לקרוא ולהגיב עליו, אני ממשששש מעריכה את זה.
אז תודה על הכללל
ממש השקעתי בפרקקק והשתדלתי לעשות אותו הכי מדוייק וטוב שאפשרררר.
ביוששש אוהבת אתכםם🤍