עוד סיכוי לאהבה

פרק 29- מת לנשק אותך :)

  קמתי בבהלה, כשזיעה נוטפת ממצחי, ונשימות מהירות וקצרות גורמות לחזהי לעלות ולרדת במהירות.
התנשפתי בכבדות וידי רעדה.
"זה היה רק סיוט." נשימותי נרגעו לאט לאט, וכך גם אני. "שום דבר לא היה אמיתי."
מה לעזאזל חלמתי?
לאחר שנרגעתי שטפתי את פניי וירדתי למטה.
הטלפון שלי צלצל, ועליתי חזרה למעלה כדי לקחת אותו.
זאת הייתה אמא שלי.

"אוליביה?" שאלה בטלפון. "אנחנו נהיה בבית בעוד חצי שעה."
קפצתי במקומי בהתלהבות. "יופי!" נרגעתי וירדתי למטה יחד עם הטלפון.
"בדיוק התחלנו לנסוע הביתה. ביי, אוהבת אותך מתוקה שלי."
"גם אני." אמרתי לטלפון וניתקתי.
עכשיו שמתי לב שהבית יחסית מבולגן.
הכלים עדיין בכיור, הכריות של הסלון מפוזרות בבית, ולכלוכים נמצאים על הרצפה.
החלטתי לנקות את הבית לכבוד החזרה של המשפחה שלי.

התחלתי בלשטוף, ולאחר מכן עברתי עם סמרטוט יבש.
כשגמרתי את זה, שטפתי את הכלים והפעלתי את המדיח.
לבסוף הבית נראה מסודר, וכבר נשארו חמש דקות עד שהמשפחה שלי אמורה להגיע.
דיברתי קצת עם סטייסי בשיחת טלפון עד שהם הגיעו, עשר דקות לאחר מכן.
זרקתי את הטלפון על הספה ורצתי לדלת.
פתחתי אותה שנייה לאחר הדפיקה וכמעט צרחתי משמחה למראה הפרצופים המוכרים.
"אוליביה!" אימי חיבקה אותי ונשקה לראשי.
אבי ושון הכניסו את המזוודות הביתה והניחו אותם ליד הדלת.

לאחר מכן חיבקתי את אבי.
"מה קורה, אחות קטנה?" שון פרע את שיערי.
"שון, השיער שלי!" צחקתי וחבטתי בו חלש בצחוק.
"וואו, הבית... נקי?" הוא התפלא והביט סביב.
"אני ניקיתי." ציינתי בגאווה.
"אוליביה? לנקות?" שאל בפקפוק.
"תתפלא." גלגלתי את עיני.
"לא נגעת במגב מכיתה א'." הוא ציין.
"ואתה לא היית פה כמעט שנה." השבתי.
"מה אתם רוצים לאכול?" שאלה אימי וניגשה למטבח.

עצרתי אותה וסימנתי לה ללכת לסלון. "היית עכשיו בטיסה של 14 שעות." הבטתי באימי, היא נראתה עייפה. "תנוחי, אני כבר אכין משהו."
"תודה מותק." היא חייכה ונישקה את שיערי.
ניגשתי למטבח והתחלתי להכין פסטה, כי זה הדבר הכי פשוט ומהיר שחשבתי עליו.
"אתם יודעים שלאוליביה יש חבר?" שמעתי את אימי שבסלון.
"אמא!" אמרתי במבוכה ונאנחתי.
"למה שלא תזמיני אותו לאכול פה ארוחת ערב?" שאל אבי.

"כן אוליביה, שנוכל להכיר אותו..." מלמל שון בהתגרות.
"שון, סתום." עיני התגלגלו ונאנחתי שוב. "אני אזמין אותו, אבל אתם לא עושים לי פדיחות."
"אנחנו? מה הקשר פדיחות?" לגלג שון וצחק.
"דגש עלייך, שון." ערבבתי את הפסטה וכיביתי את הגז כשהיא הייתה מוכנה.

דפיקה בדלת.
"אני אפתח." הכרזתי והלכתי לפתוח את הדלת, מפני שידעתי מי יהיה שם.
הדלת נפתחה ומייקל עמד בחוץ.
"היי, יפה." אמר בחיוך.
חייכתי והכנסתי אותו הביתה.
"אני מזהירה, המשפחה שלי יכולה להיות מאוד פדחנית לפעמים..." לחשתי לו.
הוא גיחך והנהן.
כל משפחתי סובבו את מבטיהם אלינו וסקרו את מייקל.