בל
אני אופק ואלה עשינו שיחת וידיואו קבוצתית שלא באמת הייתה לשיחה מטרה סתם צפינו אחת בשניה אוכלות, רואות סרט, מתמרמרות ״נו אז מתי אנחנו הולכת לנתק אנחנו במילא לא מדברות״ אמרה אופק ״ביי אלה אמרה וניתקה את השיחה והשאירה אותי ואת אופק בשיחה לבד ״נכון שהיא מתנהגת מוזר בזמן האחרון״ אמרתי בשאלה ״מוזר איך?״ אופק שאלה
״לא יודעת מרגיש כאילו היא מתרחקת ״תאמת שכן״ ״טוב אני צריכה לנתק אמא שלי קוראת לי ביי ביי״ היא אמרה וניתקה. ירדתי לקומה למטה, אבא שלי ישב בשולחן של הגינה ״היי אבא״ אמרתי ״היי מתוקה הכול בסדר?״ ״כן תודה ששאלת איך אתה?״ שאלתי אותו ״בסדר מתוקה״. התקשרתי לאלה ״רוצה לצאת למסעדה?״ שאלתי את אלה ״תשאלי את אופק״ אלה אמרה ״טוב אני אוסיף אותה לשיחה״ ״אופק רוצה לבוא למסעדה?״ ״אני עם הדור״ ״נו אז שהוא גם יבוא״ אמרתי לאופק ״טוב רגע אני אשאל אותו״ אופק אמרה ״הוא אמר כן אבל שהוא גם מביא את החברים שלו״ ״כמה חברים הוא מביא״ אלה שאלה ״עשר״.
שמתי שמלה שחורה צמודה ארוכה עשיתי איילינר שיבליט לי את העיינים הירוקת, שיערי החום גלש במורד גבי, שמתי נעלי עקב של איב סאן לורן ותיק של פראדה ויצאתי מהבית עם אלה כשהמונית מחכה בחוץ, הגענו הנסיעה לקחה בערך 40 דקות.
כשנכנסו למסעדה הזמנו שולחן ל14.
אני הזמנתי פסטה אלפרדו אלה הזמינה המבורגר
ואופק הזמינה כריך סלמון
כשסיימנו לאכול הלכתי לשירותים להקיא את האוכל שאכלתי
כי אכלתי יותר מידי קלוריות אף פעם לא אהבתי את איך שהגוף שלי נראה ולא רציתי להראות את זה או להגיד את זה לאף אחד אז שהייתי אוכלת אם חברות הייתי הולכת להקיא את האוכל בשירותים, כשיצאתי מהתא ראיתי את אריאל עומד שם ״מה אתה עושה פה״ שאלתי אותו ״זה מסעדה ציבורית אני אוכל פה בידיוק כמו שאת אוכלת פה״ אמר בציניות
״טוב..״ אמרתי והארכתי את המילה ״הכול בסדר שמעתי אותך מקיאה״ הוא אמר לי ולא ידעתי מה להגיד לו ״כן אני חולה״
אמרתי ושיקרתי ״אל תעבדי עלי ככה לא נראה אדם חולה״ הוא אמר כאילו הוא יודע בידיוק ״בסדר עלה לי האוכל״ אמרתי לו והיה נראה כאילו הוא לא קנה את זה ״בפעם המיליון שאני אומר לך את זה אני לא סתום לא נולדתי אתמול למה הקאת את האוכל?״ אמר בשיא הרצינות ״אמרתי לך כבר עלה לי האוכל״ אמרתי לו והסתכלתי על הרצפה ״ואני אמרתי לך כבר שאני לא סתום ואני יודע בידיוק למה עשית את זה אבל אני רוצה שתגידי במילים שלך״ אמר לי ״כי אני לא אוהבת את הגוף שלי״ אמרתי כי אני יודעת שהוא לא יעזוב אותי ״את צוחקת עלי יש לך את הגוף הכי יפה שאני מכיר, את הכי יפה שאני מכיר״ הוא אמר את זה ועלה לי חיוך גדול והסתכלתי לו בעיניים שאחרי שסיים את המשפט ״אתה סתם אומר כדי שאני ארגיש טוב עם עצמי״ אמרתי לו ברצינות ״לא אני לא את באמת הבן אדם הכי יפה שאני אי פעם הכרתי״ אמר בחיוך והסתכל לי בעיניים זה עשה לי ממש טוב לשמוע בן אדם כמוהו אומר לי משהו כזה ״תודה״ אמרתי בחיוך רחב ויצאתי מהשירותים, כשהלכתי לשולחן שלנו לא ראיתי אותם ושיערתי שהם בחוץ אז התקשרתי עליהם ואף אחד לא ענה ״פאק״ סיננתי בדרך לשירותים ״אריאל״ אמרתי בקול לחוץ והסתכלתי לו בעיניים ״כן בל״ אמר ״זה ישמע כמו בקשה מוזרה מאוד אבל חברים שלי הלכו ואין לי איך לחזור כי 00:30 בלילה אתה יכול להחזיר אותי לבית״ שאלתי אותו ואני הופתעתי מהשאלה המפגרת הזאת ברור שהוא יגיד לא מה את בכלל שואלת ״כן אני בידיוק עכשיו יוצא״ הוא הסכים והייתי בשוק ״תודה״ אמרתי בחיוך ״בכיף״ הוא אמר והחזיר חיוך.
אחרי שנכנסו לאוטו הוא אמר ״בל את יודעת שתמיד את יכולה להגיד לי הכול ושאני תמיד יעשה הכול בישבילך״ הוא אמר ״אתה אומר את זה רק בגלל שאני התלמידה שלך ואתה חייב״
״לא נכון בל אני יעשה הכול בישבילך גם אם זה נראה שלא״
״אם זה באמת נכון אני ממש מעריכה את זה״ אמרתי בחיוך
״את אפילו יכולה לראות בי כחבר טוב ולא כמורה״ הוא אמר לי ״את רוצה לספר לי מה העיניין שלך עם עדי ״ הוא אמר ״ ״בכיתה ז היינו חברות הכי טובות עד שהתחלתי לצאת עם עומר מהשכבה ואז היא שנא אותי כי היא קנאית״ אמרתי לו ״ונפרדת מעומר בישבילה?״ הוא שאל ״ לא בישבלה בישבילי״ אמרתי ״הוא בגד בי בכיתה ט אמרתי וסיימתי את השיחה שהגעתי לבית שלי ״תודה תודה רבה על ההסעה ועל החיזוקים.
