אוצרות המוות

Start from the beginning
                                    

״אבל תחשבו על זה רגע, התרגלנו כל כך לגלימה של הארי ולכמה שהיא טובה , שמעולם לא נעצרנו וחשבנו. מעולם לא שמעתי על אחת כמו של הארי.
מעולם לא הבחינו בנו מתחתיה-״ התחילה הרמיוני אבל נקועה כשהתפרצתי לדבריה

״ברור שלא, אנחנו בילתי נראים שאנחנו מתחתיה״

״שמעתי כבר על קסמים שנשחקים כשהגלימות מתיישנות או שהם נקרעו מהם על ידי קסמים כך שהם התחוררו, זאת של הארי הייתה שייכת לאביו, אז היא לא בדיוק חדשה, נכון?
והיא פשוט ... מושלמת״

״אז מה לגבי האבן?״ שאל רון ״אם היה כזה דבר אנשים היו עושים כל דבר בשביל להשיג אותה, אתם יודעים כמה אנשים יהיה אפשר להחזיר באמצעותה?״

״הטבעת״ אמרה פתאום אנבת ״פרסי, תביא שנייה את הטבעת״

פרסי הוריד מאצבעו את הטבעת המנופצת שקיבל מדמבלדור ונתן אותה לאנבת

אנבת בחנה לרגע את הטבעת ואז אמרה, ״תראו, אם תסתכלו עליה ממש טוב אפשר לראות שהיה חרוט עליה את הסימן של אוצרות המוות״

הרמיוני חטפה את הטבעת מידיה של אנבת ובחנה אותה , ״אנבת צודקת, יכול להיות שהאבן שנמצאת על הטבעת הזאת היא אותה אבן התחייה מאוצרות המוות״

״גם אם כן, כבר אי אפשר להשתמש בה״ אמרתי  ״היא מנופצת״

״אין דבר כזה אבן התחייה״ התפרץ רון ״ אתם מנסים להתאים הכל לסיפור האוצרות הזה״

״להתאים הכל? רון״  אמרה הרמיוני ״זה מתאים את עצמו לבד, הסימן הזה על האבן הוא אותו סימן של אוצרות המוות״

שלושה עצמים, או אוצרות, אשר אם יאוחדו יהפכו את הבעלים לשליט המוות... אדון...כובש...משמיד...האויב האחרון שיושמד הוא המוות

ראיתי את עצמי, הבעלים של האוצרות, מתמודד מול וולדמורט, אשר ההורקרוקסים שלו לא מהווים תחרות, האם לזה דמבלדור התכוון במכתבו?
האם הייתה דרך למרות הכל, להבטיח שאני יהיה זה שמנצח?
אם אני יהיה זה שמחזיק בכל שלושת האוצרות להרוג את וולדמורט לא יהיה כזה בעיה

הוצאתי את גלימת ההיעלמות והרצתי אותה באצבעותיי, הבד זרם כמו מים, קל כמו אוויר.
מעולם לא ראיתי משהו שהשתווה לגלימה הזאת בשבע השנים שאני נמצא בעולם הקוסמים.
הגלימה דמתה לתיאור בסיפור בדיוק:גלימה שבאמת ובתמים הופכת את הלובש בלתי נראה לחלוטין, ונשמרת לנצח, נותנת כיסוי תמידי ובילתי חדיר, לא משנה אילו לחשים מוטלים עליה

״הגלימה הייתה אצל דמבלדור בלילה שהוריי מתו״ אמרתי בקול רועד
״זו הסיבה! דמבלדור רצה לבדוק את אותה בגלל שחשד שהיא חלק מהאוצרות.
דמבלדור גם אמר לי מתי שהביא לי שהגלימה הזאת שייכת למשפחתי והיא עוברת כבר דורות״

״אני צאצא של האח השלישי״ קראתי לפתע אחרי כמה שניות של שקט. ״זה הכל הגיוני!״

״אז את זה אתם-יודעים-מי מחפש״ אמרה הרמיוני

״מה?״ שאל רון

״תחשבו על זה, אחרי הקרב שהיה להארי עם אתם-יודעים-מי, כשהוא גילה שהשרביט של הארי ושלו תאומים,
הוא היה חייב לחפש שרביט חדש ויש הרבה שמועות על שרביט מאוד חזק. הוא בטח מחפש את שרביט הבכור״

״מעט מאוד קוסמים מאמינים בסיפור הזה, זה סביר שאתם-יודעים-מי יודע על האוצרות?״ שאלתי

״אם הוא היה יודע על האוצרות הוא היה עושה הכל בשביל למצוא אותם, לשלוט בהם: שלושה חפצים שגורמים לבעליהם להיות אדון המוות
אם הוא היה יודע על האוצרות ייתכן שהוא לא היה צריך את ההורקרוקסים .
האם העובדה הפשוטה שהוא לקח אוצר-הטבעת- והפך אותו להורקרוקס, מוכיחה שהוא לא יודע את הסוד הגדול של עולם הקסמים?
מה שאומר שוולדמורט חיפש אחר השרביט הבכור בלי להבין את כוחותיו המלאים, בלי להבין שהוא היה אחד משלושה.
השרביט היה האוצר שלא יכול להיות מוסתר, שקיומו היה ידוע בצורה הטובה ביותר, שביל הגנים של השרביט מפוזר על דפי ההיסטוריה של עולם הקסמים...״

״זה מסביר הכל.אוצרות המוות הם אמיתיים ואנחנו מחזיקים בשניים מהם.
ואתם-יודעים-מי רודף אחרי השלישי, אבל הוא לא מבין, הוא פשוט חושב שזה שרביט רב עוצמה״

״הארי, דמבלדור השאיר לנו הוראות מאוד ברורות-להתמקד במציאת ההורקרוקסים והשמדתם, רק אם לא תהייה ברירה נצטרך להשתמש בשרביט.
אני מציעה שבינתיים נשכח מכל עיניין אוצרות המוות ונתמקד בהורקרוקסים״ אמרה הרמיוני

התעלמתי לרגע מדבריה של הרמיוני.
השתוקקתי לכך שהצלקת תשרוף לי ותראה לי את מחשבותיו של וולדמורט.
בפעם הראשונה מאי פעם , אני ווולדמורט היינו מאוחדים ברצון להשיג בדיוק אותו דבר.

אני חייב להשיג את זה לפניו

״הרמיוני, אפילו דמבלדור אמר במכתבו שהשרביט יסייע לנו להרוג את וול-״ התחלתי לאמר אבל נקטעתי בידי רון

״הארי, לא!״

״-דמורט, אסור לנו לתת לוולדמורט למצוא את השרביט לפנינו״

״הוטלה על השם קללה״ רון שאג, קופץ על רגליו כשקול חזק נשמע מחוץ לאוהל, ״אמרתי לך הארי, אנחנו לא יכולים להגיד את זה יותר-אנחנו צריכים לחזר מהר את ההגנות סביב האוהל-מהר״

מזווית עיניי ראיתי את אנבת ופרסי מוכנים עם חרבותיהם

מהחוץ שמענו קולות גסים

״צאו החוצה עם הידיים למעלה״ הגיע קול צורם מחוץ לאוהל ״אנחנו יודעים שאתם שם! יש חצי תריסר שרביטים שמכוונים עליכם ולא אכפת לנו את מי אנחנו מקללים״

פרסי מורה בהוגוורטסWhere stories live. Discover now