פרסי מורה בהוגוורטס

בדרך להוגוורטס

נקודת מבט אנבת

"פרסיייי, קום כבר! " קראתי לפרסי שישן.

השעה הייתה 6 בבוקר, עבר כבר שבוע מאז שפרופסור דמבלדור הגיע והגיע הזמן שנלך להוגוורטס.
כל השבוע הזה ניצלתי את הזמן ללמוד כמה שיותר על הקוסמים ולנסות ללמד גם את פרסי, מה שלא כל כך הלך.
"מה השעה? " שאל פרסי בקול ישנוני

"6 בבוקר"

"למה אני ער בשעה כזאת?" שאל, חצי ישן חצי ער

"נו קום כבר" בשלב הזה כבר ניערתי אותו "דמבלדור עוד מעט יבוא לאסוף אותנו"

"אוףףף בסדררר" פרסי נכנע וקם לנשיקה ממני, דחפתי אותו ואמרתי "קודם לצחצח שיניים"

פרסי נאנח בעודו ממלמל משהו לא מובן וקם להתארגן.
התיישבתי לו על המיטה וחיכיתי לו, אחרי כמה זמן חזר שוב אבל הפעם לבוש ומאורגן.
הוא בא אליי לנשיקה והפעם הסכמתי,

"יאללה בוא לכירון" אמרתי לו ויצאנו מהביתן שלו לכיוון הביתן הגדול, של כירון

"יופי שהגעתם, פרופסור דמבלדור כבר פה" כירון אמר כשהגיעו אליו

דמבלדור היה בחדר עם חבילת ספרים ענקית קלפים, מגילות נוצות ו2 מקלות.

"יש פה את כל הדברים שאתם צריכים לשנה הזאת, לכו תארגנו תיק ותחזרו לפה" אמר פרופסור דמבלדור

אני ופרסי חזרנו לביתן שלו לארגן תיק, אחרי זה עברנו במרפאה ובנשקיה לקחת תרופות ונשקים וחזרנו לביתן הגדול.

"יופי, דבר ראשון כמה דברים, לבית ספר קוראים הוגוורטס והוא מחולק ל4 בתים, גריפינדור-האמיצים
סליתרין- ערמומיים
הפלפאף-נאמנים
ורייבנקלו- חכמים" הסביר פרופסור דמבלדור,
אני כבר ידעתי את זה אבל פרסי נראה כאילו זה חדש לו, גילגלתי עניים והמשכתי להקשיב

"אתם תהיו בגריפינדור יחד עם הארי פוטר שעליו אתם צריכים להגן
את תצטרפו לשנה ה5.
הסיפור כיסוי שלכן יהיה שבאתם מטעם חילוף תלמידים "

"בסדר" אמר פרסי אבל סימן לי שאני יסביר לו אחר כך

"איחזו בידיים שלי, נתעתק לתחנת רכבת שם תצטרכו לרוץ דרך הקיר שבין תחנה 9 לבין 10, אל דאגה הקיר הוא רק אשליה, ואז תגיעו לתחנת רכבת של הקוסמים, הרכבת לשם מובילה לבית ספר, אני רוצה שתהיו באותו קרון של הארי פוטר ותתחברו איתו"

"איך נזהה את הארי פוטר" שאלתי

"יש לו שיער שחור מבולגן, עיניים ירוקות וצלקת בצורת ברק על המצח"

"אוקי, אז אנחנו מוכנים לצאת" אמרתי אחרי הסכמה גם של פרסי

אחזנו בידיים של פרופסור דמבלדור והתעתקנו, ההרגשה הייתה לא נעימה בלשון המעטה, הרגשתי כאילו דוחפים אותי לתוך צינור דק.
מצאתי את עצמנו בתחנת רכבת הומה אנשים, הסתובבתי לאחור וראיתי רק את פרסי, מסוחרר מעט