עוד סיכוי לאהבה

פרק 15- לילה כמו בסרטים :)

"כולם! הקשבה אליי!" צעקה המורה מעבר להמולת הרעשים בחוץ. בשנייה השתרר שקט. זה היה אחר הצהריים באותו היום.
היינו רק הבנות בתוך האוהל שבנינו, באמצע משחק של טאקי.
יצאנו מהאוהל אחת אחרי השנייה כדי לשמוע מה שהמורה אומרת.

"כולם, בלי יוצא מן הכלל, באים לעזור להדליק את המדורה." היא צעקה, למרות שהיה שקט.
כולן נאנחו ונכנסנו חזרה לאוהל כדי להחזיר את הטאקי לקופסא שלו.
"אין לי כוח למדורה." רטנה מאדי והכניסה את קופסת הטאקי לתיק שהביאה.
"אני דווקא חושבת שיהיה ממש מגניב, מדורה, שירים, גם ראיתי שהמורה הביאה גיטרה." אמרתי בהתלהבות גוברת, תמיד פנטזתי על לילה כזה, כמו בסרטים.

"ואת ואשלי גם יכולות לשיר! אני כמעט בטוחה שאתן היחידות בשכבה הזאת ששרות יפה." סטייסי הצטרפה להתלהבות שלי ואמרה לתאומות.
"טוב נו..." נכנעה מאדי ויצאנו מהאוהל.
"אה, הנה אתן!" קיבלה אותנו המורה. כל התלמידים עמדו בגוש מבולגן באמצע האיזור של האוהלים של הבנות, גם הבנים היו שם.
חיפשתי במבטי את מייקל, כשמצאתי אותו הוא כבר הסתכל עליי וחייכתי אליו.
"אז... דניאל, אתה תביא אבנים גדולות." פקדה המורה על אחד הילדים שהיה בכיתה שלי. הוא הנהן והלך מהגוש, תוך כדי שהוא בוחן את האדמה ומחפש אבנים.

היא חילקה לכל אחד תפקיד וכשהגיעה אליי היא חשבה מעט והסתכלה סביב.
"אוליביה, את תביאי..." היא הסתכלה מעט למעלה, כאילו היא חושבת מה לפקוד עליי להביא. "את תחפשי זרדים."
הנהנתי בהסכמה והתפזרתי מהבנות לחפש זרדים, הסתובבתי קצת באיזור ונתקלתי במייקל מנסה להדליק את המדורה.
"אני רואה שאתה זה שנדפקת להדליק את המדורה..." צחקתי והתקרבתי אליו.
"משהו כזה." הוא מלמל בזמן שניסה שוב להדליק, רק ניצוץ של אש נראה ונכבה.
"לעזאזל." הוא מלמל בתסכול ונאנח.
"נו, את מי צירפתם לאוהל בסוף?" שאלתי בזמן שהתיישבתי על האדמה וצפיתי בו מנסה להדליק שוב את המדורה.

"לוקאס, המורה הסכימה לנו להיות רק שלושה באוהל." המדורה נדלקה לפתע, "בשעה טובה."
הוא התיישב לידי על האדמה. שכחתי שבאתי בכלל לחפש זרדים.
"שיט, אני צריכה ללכת, לפני שהמורה הזאת תחזור ותשאל אותי איפה מה שהייתי אמורה להביא." גלגלתי את עיני וקמתי, מנערת את מכנסיי מהעשבים שנדבקו עליהם.
הוא קם ונשק לי בקלילות על שפתיי, "בהצלחה," גיחך.
הסתובבתי ללכת, אבל אז הוא שאל אותי, "רגע, מה את צריכה להביא?"
"זרדים." עניתי כשהסתובבתי בחזרה אל מייקל.
"יש שם מלא." הוא הצביע אל מאחוריו,
"תודה," אמרתי והלכתי לשם.

באמת היו שם מלא זרדים. לקחתי חופן וחזרתי למדורה. הפעם מייקל לא היה שם לבד, ג'ייסון, סטייסי, ועוד כמה ילדים מהשכבה ישבו סביב המדורה. הנחתי את הזרדים על הערימה שכבר הייתה שם והתיישבתי ליד מייקל.

לאחר כמה דקות המורה חזרה והתיישבה גם היא סביב המדורה. היינו אמורים להיות מלא ילדים, כי זה גם חלק מהשכבה שלנו וגם חלק משכבת ט', אבל היינו פחות מחצי מהכמות שציפיתי לה. כנראה כולם הבריזו מהמדורה.
אשלי ומאדי ישבו ליד סטייסי והמורה חילקה שיפוד עם ארבעה מרשמלואים נעוצים בו. כולם החזיקו את השיפוד מעל המדורה וכשהמרשמלואים נראו לי מוכנים התחלתי לאכול אותם.