פרסי מורה בהוגוורטס

הגילוי

הרמיוני קוראת בספר תולדות הקסם על הספה ליד רון, הארי הלך לנוח מעט ואני נמנמתי על אנבת שקראה ספר.

״אנחנו צריכים ללכת למכתש גודריק״ אמרה פתאום הרמיוני, הארי הגיע כששמע את מה שאמרה

למה״? שאל אותה

״אני חושבת שהחרב נמצאת שם, מכתש גודריק זה המקום שבו גודריק גריפינדור נולד, אחד ממייסדי הוגוורטס, זה לא נשמע לכם הגיוני שדמבלדור ישים את החרב שם? יכול להיות שהוא שתל לנו רמזים כדי שאף אחד חוץ מאיתנו לא יוכל למצוא את החרב״

״אני לא מבין, למה דווקא מכתש גודריק״ אמר הארי.

״תחשבו על זה, זה המקום המושלם להחביא שם חרב, זה גם המקום המגורים הקודם של דמבלדור, לא סביר ששם הוא יבחר דווקא להניח את החרב? זה מקום מושלם, הוא גם נטוש כמעט לחלוטין כך שאף אחד לא יעלה בדעתו לחפש שם״ הסבירה

״הוא לא לגמרי נטוש״ אמר פתאום רון שקם בקול פיהוק .
״שמעתי שחיה שם איזה זקנה משוגעת , אני חושב שקוראים לה בתחולדה או משהו״

״רואים?! זה מסתדר, דמבלדור בטח הציב שם מישהי שתשמור על החרב״ אמרה הרמיוני

״אז נלך לשם, מה זה כבר יכול להזיק? אנחנו תקועים באותו מקום בלי שום כיוונים כבר שבוע וחצי, עד שיש לנו קצה חוט בוא ננצל אותו״ הסכימה איתה אנבת.

———————

כבר היה חושך בחוץ, כולם כבר הלכו לישון, החלטנו שבבוקר נצא למכתש גודריק, בהסוואת שיקוי פולימצי

התעוררתי מסיוט , ראיתי שהשעה רק 3 בלילה אבל לא רציתי לחזור לישון.
הלכתי למטבח הקטן שבאוהל במטרה להכין לי קפה .

ראיתי את הארי יושב על הספה ובידו ספר.
״הארי?״  קראתי לו

הוא נבהל ובמהירות כיוון עליי את השרביט שלי אך שהבין שזה אני, הוריד את השרביט בנשיפת הקלה.

״במה אתה קורא?״ שאלתי אותו והצבעתי על הספר שהחזיק בידיו

הוא נאנח שוב פעם ״זה אלבום תמונות של ההורים שלי, הם היו גרים פעם במכתש גודריק, שם הם גם מתו״ אמר בעצב

״או״ לא ידעתי מה להגיד

״זה בסדר״ אמר הארי וקם ״נראה לי שאני הולך לישון, לילה טוב״

״לילה טוב״ החזרתי לו

——————

בערך בסביבות 5 בבוקר גם אנבת יצאה מחדר השינה
״סיוט?״ שאלה

״כן, ואת?״

״גם״

היא נשכבה לידי על הספה שראשה מונח על הרגליים שלי

ככה נרדמנו עד שהתעוררנו שרון שעשה יותר מידי רעש בניסיון להכין לו משהו לאכול.
הלכנו גם אנחנו לאכול, כעבור חמש דקות גם הארי והרמיוני יצאו מחדר השינה.