סולאנג'לוווווו

154 9 16
                                    

וויל- הגיעה היום חצויה חדשה שהיתה פצועה קשה,
קראתי לקיילה ולאוסטין ואמרתי להם להכין את חדר הניתוחים.
כירון הכניס את החצויה בדקתי שהיא מורדמת היטב והתחלתי לעבוד ברגליים ובבטן היו פציעות קשות והיה רעל ליד הלב.
כל הגוף שלי זעק:
זה לא יעבוד! היא תמות!
אבל לא וויתרתי.
אחרי 18 שעות היא מתה.
התפרקתי סופית
כל הידיים והבגדים שלי היו דם רק ישבתי שם ובכיתי את נשמתי הרגשתי ידיים קרות מחבקות אותי חזק,
התמסרתי.
הרגשתי נשיקות קטנות על ראשי הרמתי אותו וראיתי את אהובי,
שחור השיער,
זה שטוען שהוא מפחיד,
אבל בתוך תוכו הוא מרשמלו ורוד,
ניקס שלי.
בן האדס המפחיד שלא אהב חיבוקים.
רק ישב שם וחיבק אותי.
ואני?
בכיתי, כנראה באיזה שהוא שלב נרדמתי כי קמתי במיטה שלי הראש שלי על החזה של ניקו שקרא ספר באיטלקית.
הוא שם לב שקמתי.
הוא נתן לי נשיקה ושאל "הכל בסדר סאן בוי?"
"אני לא הצלחתי להציל אותה" לחשתי "ואני לא יכול לבכות על כל מי שאני מאבד"
"היי!
תסתכל עליי" ביקש ניקו הסתכלתי אליו
"מותר לך להיות עצוב מותר לך לבכות,
רק אל תכנס לדיכאון אני צריך את הרופא שלי" צחקתי קצת,
עדיין בהלם.
קיילה ואוסטין פרצו לביתן וקפצו אליי בחיבוק,
"וויל!!" אמרה קיילה "דאגנו לך! אתה בסדר?"
"כן תודות לניקס" "אוווווו" אמרו שניהם "נכון, יש לי את בן הזוג הכי חמוד בעולם!" "אני לא חמוד" נהם ניקו כולנו פרצנו בצחוק.

__________________

אני ילדה משועממת
אני יודעת שזה עצוב ונראה כאילו התעמקתי בסיפור
אבל עשיתי את זה תוך כדי שיעור חשבון

זה עצוב
מצטערת🖤💛🖤💛🖤💛
סולאנג'לו 🖤💛🖤💛

תמונות וואנשוטים של סולאנג'לו 🖤💛 ותאריכים של דמויות🥳Where stories live. Discover now