וואקג׳ר

פרק 8 : הניתוק

הגעתי לפרו בקושי יכולתי לנשום הביאו אותי במסוק לתוך המתחם השופע חיים של השמאן שציין שהוא מצליח להחזיר אנשים לחיים גם במחלות חשוכות מרפא על ידי הטכנולוגיה העתיקה שלו שהוא טען שיצר מתוך מחקר של הגנום האנושי, כל המקום שפע באלפי צעירים כולם נראו לא מבוגרים יותר מגיל 25, כל המתחמים נראו בריאים אוכל בריא ובראש הגבעה בהרים הירוקים של פרו יושב לו השמאן , שמו היה לואיניקס , שם די מוזר ולא ברור למוצא שלו,

כולם קיבלו את פני בחום, סידרו לי חדר ונתנו לי פלייר קטן ועליו היה כתוב : זאת חוויה שלא תוכל לחזור בך, אם הגעתה לכאן, אתה מבין שאין מקום אחר בעולם שירפא אותך , אתה מבין שמשהו בחברה שלנו לא בריא , משהו שאינך יכול להסביר , חיינו הפכו להיות כלא בריאותי ונפשי .

נשמע כמו פרופגנדה מתקדמת של ההיפים של שנות ה70 , שמנסים להחיות את הרעיון הקומונה, אבל אנשים נראים כולם בריאים אולי זה באמת ההזדמנות האחרונה שלי.

נשארתי רוב הזמן בחדר הגיע אוכל לחדר ועשיתי מקלחת , נתנו לי הצעות לבוא למדיטציה גלקטית בכוכבים נמנעתי ממה מאוד , אנשים פה נראות יותר מידי שמחיים או אולי שלווים , לא ברור לי כל החוויה הזאת , מילנה ומונה התקשרו עלי מיליוני פעמים ואני פחדתי לענות , לא ידעתי מה להגיד להם , אולי אני באמת עקשן מידי, אבל אני מרגיש בטוח שזה הדרך שתציל אותי, לקראת הלילה דפקו לי בדלת והזמינו אותי לאולם הקבלה ,

״אתה תעבור אבחנה למצב שלך ואנחנו ננסה להוביל אותך במסלול החלמה שלך, אל תדאג הכל יהי בסדר אתה תהיה בסדר״

נראתי מודאג , אמרו לי ללבוש מין בגד שנראה כיאלו תלוש מסרט מדע בדיוני הוא יהיה עשוי מחומר לא מובן לי, שאף פעם לא ראיתי כזה בשום מקום בעולם , לבשתי אותו והרגשתי טוב יותר אולי זה השכנוע העצמי שלי לגבי הדרך החדשה הזאת, יצאתי לאולם הקבלה והיו שם כמה מאות אנשים שבאו לטיפול הזה , בזמן הסברה נאמר לנו לכתוב על עצמנו הכל ושרק כמה מאיתנו נבחרו הפעם לטקס המרפא של השמאן, הוא עצמו לא הגיע , אבל הכל נראה מאוד מסונכרן והרמוני בנעשה הרגיש מאוד מבטיח כל הדבר , בלילה הראשון לא נבחרתי , עברו כמה לילות עד דפקו לי בדלת באמצע הלילה ואמרו נבחרת להיום לטקס, מה שמוזר לי זה שלא ראיתי יותר את אנשים שנבחרו בכמה לילות נהיו קצת יותר וקצת יותר כל פעם, אמרתי אני מוכן ללכת עם זה עד הסוף, עזרו לי לקום כי הייתי חלש מאוד והביאו אותי לאולם שבו היו בריכות קטנות אם מכסים מעליהם, עזרו לי להכנס לבריכה ואמרו לנו לחכות ללואיניקס, השמאן המעולל שלהם, השהייה בבריכה הרגישה מאוד שלווה , יהיה שקט מוחלט רק שמענו את הרוח מיער והיער עצמו איך שהוא חיי ופעום לו בעצמו, לואיניקס נכנס התיישבנו כל אחד בבריכה שלו והוא עובר מי בריכה לבריכה ונותן משהו לשתות לכל אחד, חשבתי לעצמי מה זה המהשקה הזה ומה יקרה ממנו , מזה סם כלשהו אולי הולכים להרעיל אותי, שחררתי מפחדים , היגע תור לואינקס מתקרב והוא לובש גלימה וידיו נראו כל כך משונה , ״ אתה מוכן לטרנספומציה שלך? ״