הושטתי את הגביע לפרסי והוא שתה
״תודה״ אמר
פרסי נראה בסדר, הוא היה קצת חלש אבל בסדר
״ כל הכבוד. מאוד לא קל לגבור על הכישוף העוצמתי אפילו כנראה שאני לא הייתי מוכן לעמוד בפני זה״ החמיא לו דמבלדור
התקדמנו לכיוון הסירה חוץ מפרסי ואנבת שנשארו מאחור בשביל לדבר
״ פעם אחרונה שאתה עושה לי את זה. אתה לא צריך להקריב את עצמך״ שמעתי את אנבת מזהירה בקול מיואש
פרסי רק צחק ״ אני לא מבטיח כלום״
אחרי זה לא שמעתי עוד דבר נוסף, הסתובבתי וראיתי אותם מתנשקים.
במהירות הסטתי את המבט מרגיש שזו חדירה לפרטיות
״ איפה הסירה? היא הרגע הייתה פה״ שאל רון, מבולבל
״ אני חושש שנצטרך למצוא דרך אחרת״ אמר פרופסור דמבלדור שעל פניו הבעה מהורהרת ״ פרסי? אתה תוכל?״
״ מה?״ שאל פרסי שרק הצטרף אלינו עם אנבת ואז הבחין במים ״אה בסדר״ אמר והושיט את ידיו לפנים אך אנבת עצרה אותו
״ אם אתה עדיין מרגיש חלש אל תעשה את זה״ אמרה אנבת
פרסי הנהן אליה ״ אני בסדר, מים זה הקטע שלי , לא?״
אנבת הנהנה בפנים רציניות וצעדה צעד אחד אחורה
פני האגם כבר לא היו חלקים כזכוכית; מכל מקום שבו הסתכלתי צצו חלקי גופות מהמים. גברים, נשים וילדים בעלי עיניים שקועות נעו לעבר הסלע. צבא של מתים עלה מן המים השחורים.
בהיתי לרגע בחלחלה לפני שהתעשתתי מיהרתי לשלוף את שרביטי, והתחלתי להטיל לחשים בכל כיוון שבו ראיתי חייז"ל.
רון הרמיוני ודמבלדור עושים כמונו
אנבת התעשתה קודם לכן היא התרוצצה מצד לצד על האי הקטן, דוקרת בפיגיונה חייזלים על ימין ועל שמאל
אנחנו צריכים להגן על פרסי בשביל שיפנה את המים מכאן ושתהייה לנו דרך לעבור
פרסי הושיט את ידיו. הוא יצר מהמים השחורים חומה, שהתנשאה לגובה של כמה מטרים. החייז"לים הפסיקו לבוא, סוף סוף,
הוא הסתובב, מבולבל, והתפלא לראות את פרסי עומד, זרועותיו פרוסות לפניו והבעת פניו מרוכזת להפליא.
"תעברו, מהר! אני לא יודע עוד כמה זמן אני יוכל להחזיק את זה
"אה - " גמגם רון.
אנבת צעדה ראשונה ותוך כמה זמן הייתה כבר בצד השני
״ נו, אתם באים?״ קראה לנו אנבת
דמבלדור גם נכנס ואחריו הרמיוני רון ואז אני
עכשיו, רק כשהתקרבתי ראיתי כמה מאמץ גבתה החומה מפרסי. אגלי זיעה נטפו על פניו, וידיו רעדו. פניו היו מכווצות בריכוז
אחרי שכולנו היינו בקצה השני הרשה לעצמו פרסי להתקדם גם הוא. הוא התקדם יותר לאט אבל לבסוף הגיעה לקצה השני והוריד את שליטתו מהמים שחזרו לצורתם הרגילה
פרסי מעד אבל אנבת מיהרה לתפוס אותו
״ אתה בסדר״ קבעה אבל זה נשמע תקווה בקולה
פרסי חייך אליה והנהן
״בואו נצא מכאן," אמר פרסי, עייף
עכשיו יכלו להתעתק החוצה. הם החזיקו ידיים והתעתקו להוגוורטס אך המראה הרתיעה אותם, היה נראה שקרב מתחולל בהוגוורטס
״ כשפרופסור דמבלדור הוריד את ההגנות בשביל שנוכל לחזור ולצאת הם בטח ניצלו את זה ונכנסו״ אמרה הרמיוני בזעזוע
פתאום הרגשתי שאני מתעתק שוב ומצאנו את עצמנו מוקפים בעצים
״מה-״
דמבלדור דחף לי ליד משהו והתעתק שוב
״ טוב... אז מישהו יודע איפה אנחנו לעזאזל !?״
..........................................
זהווו
מקווה שיצא לי טוב
סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן
והוצאתי ספר חדש , קוראים לו הדרקון הלבן .
רק עם יהיה הערכה לסיפור אני ימשיך אז לכו לקרוא , תיקון , רוצי לקרוא
YOU ARE READING
פרסי מורה בהוגוורטס
Fanfictionפרסי יחד עם אנבת מגיעים להוגוורטס ומשם הכל מסתבך... *פרסי לא הנכד של וולדמורט*
הורקרוקס 1 חלק ב
Start from the beginning
