"איך אתם מכירים?" צ'אן שאל אותו.

"מכירים. אני נורא בוגר לגילי."

"שטויות."

"פליקס זה לא נשמע כמו רעיון טוב שתבואו."

"היונג'ין? מפחד שאתפוס אותך בוגד בי?"

"אל תגיד את זה אפילו לא בצחוק."

"אז תירגע! כולנו נהיה שם חוץ מהאן."

"למה הוא ומינהו לא באו באמת?"

"האן לא מרגיש טוב ומינהו לקח אותו לבית שלו הוא כתב לי."

"אוי לא. זה לא טוב." ג'ונגין מלמל.

"למה לא טוב?"

"האן לא טיפוס של בתים גדולים. הוא תמיד חושב שאנשים עשירים הם מפונקים ומתנשאים. הוא לא היה רוצה שהבן זוג שלו יהיה עשיר."

"למה לא? זה דווקא טוב."

"כי ככה הוא לא יבין אותו,יתחיל לרחם עליו שאין לו כסף..בטח האן רצה להתאבד כשמינהו שאל אותו אם הוא רוצה לגור איתו."

"וגם לא תאמינו. המשרתת בבית של מינהו זאת רוזה אחות של אימא של האן." פליקס הוסיף.

"רואה? הם לא מאותו עולם."

"מסכן מינהו." מלמל צ'אן.

"והאן. הוא לא אוהב עשירים."

"פליקס אתה גם ככה?"

"לא..האמת שזה אתה ואתה שונה משאר העשירים מדרום אמריקה." פליקס אמר עם מבטא אוסטרלי.

"אדוני אתה מאוסטרליה. לא להתנשא."

"היא רק יבשת קטנה. גם האנשים שם לא עשירים כמוכם."

"צ'אן אתה גם עשיר?" ג'ונגין שאל.

"לא הייתי מכנה את עצמי עשיר אבל לא חסר לי כסף."

"למה לעזאזל לכל החתיכים יש כסף?"

"אני מוחמא פה." צ'אן אמר וצחקנו צחוק מדבק.

"כסף הוא הפתרון לבעיות בעולם לדעתי."

"גם גורם לנזקים בעולם לדעתי."

"ולנזק גדול בין מינהו להאן."

"מינהאן!"

"מה יש לך ג'ונגין?"

"סתם חשבתי על שם חיבה לזוג מינהו והאן. מינהאן!"

"גאון." אמרתי בציניות.

"די נו אני מסמיק."

"אז נלך ששתנו למסיבה. בתקווה שהאן ירגיש טוב."

"סגור." אישרנו שנלך למסיבה וכל אחד חזר לבניין של הכיתה שלו.

נ.מ מינהו

זו כבר הפעם השנייה שהאן מחליט לשגע אותי עם הנשיקות והמגע החם שלו.

"מינהו." הוא גנח את שמי כשנשכתי נקודה רגישה שלו בצוואר וליקקתי שלא יכאב לו.
הוא נישק אותי על הלחי והתיישב,אני מסתכל על הסימנים האדומים שעשיתי לו וזה מוצא חן בעיניי.

will you stay by my side?Where stories live. Discover now