"היונג'ין מאחוריך." ניתקתי את שפתינו ובאחת הסתכלתי לאחור וראיתי את היונג'ין המום מעל הצוק כשאנחנו מתחת בחוף. הוא הלך ונכנס אל הרכב שהיה שם.
מה אני אמור לעשות?
"פליקס תעיף את התחת שלך מפה אליו ותסביר לו שאתה שיכור שלא מודע למעשיו וזה טעות."
"אבל אני לא שיכור יותר. עשיתי את זה מרצון."
"לא כי אתה אוהב אותי. כי אתה סתם מנסה לבגוד בו ולהחזיר לו."
"..אולי."
"אז אני לא אשתתף במשחק שלך 'מי הראשון שיפול למשחק הרגשות הקטן שלי' פליקס. מי אתה בכלל שתשחק לאנשים ברגשות? זה ממש לא בסדר לנצל את זה."
"לנצל את מה? חשבתי שאתה רוצה את זה."
"לנצל את האהבה של אנשים כלפיך גאון! אני לא בובה על חוטים שתשלוט בה בגלל נשיקה. כל העניין שאתה חושב שמתאהבים בך כאילו עכשיו ממש עולה לך למוח ומעלה לך את כל הביטחון העצמי האפסי שאמורה להיות לך."
"מארק אז אני מצטער לא חשבתי שת-"
"זו הבעיה שלך פליקס אתה לא חושב. תבוא ואני אסיע אותך לבית שלך ושל הוואנג."
עם המילים האלו הוא קם וטיפס למעלה הצוק ואני אחריו.
נ.מ היונג'ין
"איפה פליקס? מה היה שם?"
"הזדיין עם מארק."
"מה?!"
"כן. הלשון של מארק הייתה תקועה בפה של פליקס."
"אני לא מאמין שהוא עשה את זה זה כל כך לא מתאים לו."
"אני יודע. עזוב,הזריחה עוד מעט עולה ואני אסיע אותך הביתה."
"אוקיי אודיע למינהו שיחזור גם."
הנהנתי.
"פליקס לא אמר לך כלום?"
"הוא פשוט המשיך עם זה כאילו כלום למרות שראה אותי."
"אולי הוא עדיין שיכור?"
"הוא היה פיכח לגמרי גם ראו עליו. אני בטוח שמארק יחזיר אותו הביתה."
"הביתה שלך ושלו או הביתה של מארק."
"..האן אתה רוצה לחזור בשלום לבית שלך נכון?"
"בסדר לא אציק לך."
"מינהו ענה לך?"
"כן הוא חזר לבית שלו. והרוב במועדון התפנו."
שאר הנסיעה הייתה שקטה ולא היה לי כוח לדבר.
פליקס בגד בי.
ובאמון שלי.
מה אני אמור לעשות? מרוב ייאוש אני רוצה לדפוק את הראש בקיר. זו אופציה.
"היונג'ין אתה בסדר?" האן שאל אותי כשירדנו מהרכב ליד הבית שלו.
"כן."
"שקרן."
"איך אני אמור להגיב כשראיתי את החבר שלי והחבר הטוב שלי מתמזמזים לזריחה?"
"שאלה דפוקה,סליחה. אני אדבר איתו ואני אבדוק מה נסגר. הוא בהחלט דפוק."
"בהחלט. תישן טוב."
"אוקיי להתראות ותודה. תיזהר בדרכים."
הנהנתי לחיוב ונכנסתי מהר לרכב.
הוא ממש בסדר ההאן הזה.
נ.מ מארק
"לאן אתה מסיע אותי?" פליקס שבר את השתיקה השוררת.
"לבית שלך ושל היונג'ין כבר אמרתי את זה."
"אני לא רוצה ללכת לשם."
"אז לאן אתה רוצה?" באמת הייתי עצבני עליו. מה חושב שהוא יכול לשחק לי ברגשות? רק כדי שהיונג'ין יקנא?
"אל תכעס עליי מאר-"
"לאן אתה רוצה שאסיע אותך?" שאלתי בשנית כעוס מעט.
"לבית שלך."
"לאן אתה רוצה שאסיע אותך ואל תעצבן אותי."
"לבית שלך." הוא מלמל עם ראשו ברצפת הג'יפ.
"אוקיי אני אסיע אותך לארמון של הוואנג."
"אני לא רוצה. אם תסיע אותי אני אצרח עד שישמעו אותי שנאנסתי אותי."
"פליקס אידיוט שכמוך. אין פה אף אחד במקום שאיש לא מכיר בזריחה."
"אה." נסעתי במהירות והתנעתי את המנוע כמה מהר שיכולתי לנסוע במורד הכביש.
"לך לבית שלכם,תסביר להיונג'ין מה היה."
"למה לא אתה?"
"כי אני לא הבן זוג שלו שגר איתו. ואתה לא רוצה שאספר להיונג'ין על הבן זוג המושלם שלו שנישק אותי פעמיים."
"זה איום?"
"אני רק אומר."
"תוכל לעצור לי פה?"
"כן." עצרתי כשזיהיתי את הארמון והוא ירד.
"להתראות מארק." הסטתי בו מבלי לומר דבר והוא הלך לארמון שלו ושל הוואנג.
פאק אני כל כך אוהב אותו שזה לא מזיז לי שהוא מנצל אותי אבל אין ברירה אלא להמשיך בתוכנית של לוק.
בחנתי את הסביבה שאין איש לידי שחונה ולקחתי את הטלפון שניצב על הדשבורד וצילם את הכמעט נשיקה שלי ושל פליקס אתמול בלילה. הפעלתי את הסרטון וקול בקע ממנו.
~~~
"אפשר חיבוק?" פליקס שאל אותי עם עיניים אדומות. הוא כזה יפה כשהוא בוכה.
"ברור." עצרתי בצידי הכביש הריק וחיבקתי אותו.
"מכיר את השיר של וואן דיירקשן? 'You are not beautiful when you cry'? אז אתה יפה גם כשאתה בוכה אבל אל תבכה. זה מכאיב לי.."
לחשתי לאוזן שלו והוא הידק את החיבוק.
"תודה מארק." הוא לחש.
"בשבילך הכל." פליקס הביט בעיניי והבטתי בו בחזרה,אף אחד לא מנתק קשר עין עד שפליקס הוריד את מבטו לשפתיי ורכן לשפתיי.
"אממ נלך קצת ונגיע לאן שרציתי."
"ט-טוב." הוא לחש מובך. הוא השפיל את ראשו.
~~~
מעולה.
YOU ARE READING
will you stay by my side?
Randomפליקס הוא נער בן 17 שחי את החיים כמו כולם. פליקס בילדותו עבר בריונות ורק מחפש מקום לברוח מהבעיות שלו. היונג'ין נער בן 18 שגורם לפליקס להתבלבל ולחוש בדברים שלא חש מעולם. "מצידי תשנא אותי,רק...תרגיש כלפי רגש." hyunlix minsong Bangchan and Jongin מכ...
פרק 21
Start from the beginning
