הארי עמד מול המראה במעונות הבנים עם התמוטטות קטנה. מעולם לא היה לו אפילו מושג שהוא משהו אחר מלבד נער הטרוסקסואלי רגיל (טוב...), ובכל זאת הנה הוא, מפנטז על דראקו מאלפוי! מכל האנשים!
כן, בהחלט היו הרבה עדויות המצביעות על כך שכל המאבקים האלה עם אדון האופל השפיעו ברצינות על המוח שלו. קח את אתמול, למשל: הנה הוא היה, רק השיג את שנתו בחדר הדרישה, והיה לו חלום כל כך מציאותי על מאלפוי שעושה - ובכן, עושה משהו שהוא באמת לא צריך לעשות בחלומו של הארי. והדבר הנורא היה שאם המצב הרגוע לחלוטין שבו היה הארי כשהתעורר היה משהו שצריך להבין לפיו, הוא נהנה מאוד.
עם זאת, לא היו שום ראיות פיזיות להנאתו של הארי, מה שהפתיע אותו במשך זמן מה. אבל אז הוא נזכר בדיוק איפה הוא נמצא וחשב שחדר הנחיצות עשה את שלו כדי לוודא שהארי לא יתעורר דביק ולא בנוח, עובדה שעליה הוא מודה שהוא אסיר תודה.
אבל אז הוא פגש את מאלפוי כרגיל באותו לילה וזיכרון החלום היה כל מה שהוא יכול לחשוב עליו. הוא היה בטוח שמאלפוי הבחין במשהו; פניו בטח היו אדומות בוהקות במשך כל הערב. ואז מאלפוי התחיל לנשק אותו...
הארי הרים יד אל הסימן הסגול שעל צווארו ורכן אל המראה, בוחן אותה מקרוב. זה הרגיש כל כך טוב, מאלפוי מרעיף עליו תשומת לב ככה. אפילו המשקל של מאלפוי שלחץ על רגלו הדליק אותו, אפילו כשמאלפוי נשך אותו. בהחלט היה משהו לא בסדר איתו.
הוא רק שקל אם לשכנע את גברת פומפרי לוודא שהוא לא הכה את ראשו באימון הקווידיץ' האחרון שלו או משהו כזה כשדלת המעונות נפתחה והפנים המנומשים של רון וויזלי הציצו ממנה.
"אוי, הארי, תתקדם, אוקיי? זה כמעט - אהה, אתה חושב עליה."
הו כן. עליה. החברה'. העצה של מאלפוי אמש עבדה כמו קסם והארי זכה לחמישה אנשים שונים ברגע שחזר לחדר המשותף. הוא הצליח להתחמק עם 'אנחנו רוצים לשמור את זה בסוד, אתה יודע' מעורפל, מתוך ביטחון שעד הבוקר יהיה בכל בית הספר שמועה שלהארי פוטר יש מאהבת מסתורית.
מכיוון שהארי התחבא כעת במעונות שלו, הוא לא באמת ידע אם התוכנית עבדה או לא.
רון בא ועמד מאחורי כתפו והציץ במראה. הוא עיפר מעט את שערו, מסובב את ראשו מצד לצד כדי להתפעל מהאפקט. "חבר," הוא אמר, פעם אחת מרוצה. "לא אכפת לי אם אתה חולה אהבה מכדי לאכול, אני גווע ברעב. אתה בא או לא?"
נו טוב. כנראה שעדיף היה לגמור עם זה ולסיים. לפחות זה ימנע ממאלפוי את תשומת הלב למשך כמה שבועות עד שייקח את התרופה, אמר הארי לעצמו. זה היה המעט שהארי יכול לעשות אחרי שנטש אותו ככה בסוף השבוע שעבר.
"כן, אני בא," הוא אמר בהשלמה והתייצב.
זה היה גרוע כמו שהוא ציפה. ברגע שהוא ורון נכנסו דרך הדלתות, רמת הפטפוט באולם הגדול עלתה במידה ניכרת. הארי התכווץ ופנה ישירות לשולחן גריפינדור, כשהוא דואג לא ליצור קשר עין עם אף אחד, לפחות מאלפוי. הרמיוני חיכתה להם.
YOU ARE READING
זה לא שיקוי אהבה (Drarry)
Fanfiction"שיקוי התאווה מפתחים אצל הלוקח רגשות של תשוקה ללא החיבה ששיקוי אהבה נותן, אז מאלפוי, תגלה שאתה ממשיך לראות בפוטר את המטמטם הבלתי נסבל שהוא." עוד סיפור שאני מתרגמת קישור למקור באנגלית https://www.wattpad.com/story/167856986-it%27s-not-a-love-potion-d...
