נ.מ לוקאס
הרבה מחשבות עברו בראשי כשהלכתי הליכה מהירה אל חדרו של ליאו, 'הוא בסדר?' 'למה הוא לא הגיע ואף אחד לא שמע ממנו?' 'משהו קרה לו?' 'אם אני אגלה שזה עוד פעם אדם האדיוט הזה אני-' עצרתי את מחשבותיי כשהגעתי לחדרו של ליאו.
דפקתי בדלת אך לא היה שום מענה, דפקתי בשנית ושמעתי לחישה מגיעה מהחדר "תפתחו את הדלת לבד נו מה אתם נכים?" קולו העוקצני של ליאו הגיח מהצד השני של הדלת ורק אז הבנתי שהיא לא נעולה, למרות שקולו היה נשמע יותר... חסר נשימה? כאילו רץ עכשיו מרתון.
פתחתי את הדלת וליאו התגלה בפניי שוכב על הרצפה בקושי נושם ומזיע כל כך עד שהשיער שלו נדבק למצחו וכך גם חולצתו, וניסיתי כמה שיותר להתעלם מהעובדה שחולצה ובוקסר זה כל מה שיש עליו.
סגרתי במהירות את הדלת מאחורי והדלקתי את האור ורצתי במהירות אל ליאו ששכב על הרצפה כולו מזיע ומתנשף.
כאב לי לראות אותו סובל ככה וחשבתי לי בראש מה אני יכול לעשות כדי לעזור לו, הרמתי את ליאו כמו נסיכה כשהוא נח על חזי, והנחתי אותו בעדינות על המיטה הרכה "ל-לוקאס...?" "ששששששש אני פה איתך. תירגע. הכל יהיה בסדר מעכשיו" אמרתי והלכתי להביא מים קרים מהמטבח הקטן. על הדרך פותח את החלון כדי לתת לאוויר נעים נקי וקריר להיכנס לדירה החנוקה.
חזרתי לליאו והבאתי לו את המים הקרים "לוקאס?" ליאו לחש אלי "כן ליאו? אתה צריך משהו? רק תגיד לי." אמרתי מודאג והסתכלתי עליו "לוקא-" התחיל לומר אך קטעתי אותו "מה ליאו שלי? אתה צריך עוד מים? בגדים? משהו? רק תגיד לי." אמרתי, "אולי אם תפסיק לקטוע אותי ותיתן לי לדבר אני אגיד לך מה אני צריך" אמר ולא יכולתי שלהסתיר את חיוכי מהעוקצניות שלו. טוב לדעת שגם שקצת קשה לו הוא עדיין נשאר הוא.
"קיצר תביא לי מגבת רטובה ומגבת יבשה וכן גם בגדים ומים" סיים ליאו להגיד "כן הוד מהלתך" השבתי לו וקמתי מהצד של המיטה שבו ישבתי "זה הוד רממותך בשבילך" אמר וחייכתי חיוך רחב.
---------------------------------
קמתי מהספה שעליה ישנתי כל הלילה אחרי שכל היום טיפלתי בליאו החולה, וגאד דיים. הוא יכול להיות מפחיד שהוא חולה, בעיקר שהוא הולך מתוך שינה ונראה כמו אתינה. אחרי שטיפלתי בו כל היום הייתי כל כך מותש שפשוט ישנתי על הספה אצלו בדירה.
סידרתי את בגדיי המסורבלים ולפני שיצאתי הלכתי למיטתו של ליאו ונישקתי את ראשו. מתפתה לנשק את שפתיו, אך מסתפק גם בראשו. לפני ששמתי לב הבנתי שאני בוהה בו כבר זמן מה והגיע הזמן ללכת.
ביי ביי ליאו שלי
מצטערת שלקח לי ככ הרבה זמן לכתוב את זהההה, היו לי ימים ככ עמוסים אז אנא קבלו את התנצלותי, סליחה ומחילה!! וקריאה מהנה!
YOU ARE READING
התחלנו
Romanceליאו האדסון הוא נער רגיל בן 16, טוב עד כמה שחייו נחשבים לרגילים, מסיבה לא מוסברת הוא נשלח לפנימייה, פנימייה מרשימה ויפה דווקא, אך העיניינים מסתבכים כאשר המורה מחליטה להושיב אותו ליד הבריון האדיש והקר שכולם נרתעים ממנו, לוקאס מקאליסטר. טריגרים⚠️⚠️⚠️:...
