נקודת מבט אנבת
"אני צריך לחשוב על זה" אמר פרסי
"אנחנו נחזור מחר כדי לראות מה החלטת" ענה לו דמבלדור ולאחר מכן הוא והילדים יצאו.
הסתכלתי על פרסי וראיתי את המבט שלו
"אתה לא הולך" אמרתי "אתה לא עוזב אותי לבד שוב" המשכתי עם מעט עצב בקולי "בלי עוד מסעות חיפושים, זוכר, אתה הבטחת"
"אני יודע אבל אני חייב ללכת, הפגם היסודי שלי זה נאמנות ואם יקרה שם משהוא ואני אדע שיכולתי להיות שם ולעצור את זה ולא עשיתי את זה אני-" "בסדר" קטעתי אותו "תלך אבל אני באה איתך"
נקודת מבט פרסי
"תלך אבל אני באה איתך" חייכתי. שום דבר לא שימח אותי יותר מזה שאנבת' באה איתי ושאני לא אצטרך להיות שם לבד.
"אז בואי נלך מהר אל הקוסמים ונודיע להם מה החלטנו לפני שהם יעזבו את המחנה" אמרתי והתחלנו ללכת
נקודת מבט הארי
אני דמבלדור, רון, והרמיוני עמדנו לעזוב את המחנה בשביל שנוכל לתת לפרסי זמן להחליט, אני מקווה שהוא יחליט לא לבוא כי בכנות לא רציתי ללמוד עם הנכד של וולדמורט. כמעט עזבנו את המחנה אבל אז פרסי ואנבת' רצו אלינו הם הגיעו בקושי מתנשפים עצרנו לידם ואז פרסי אמר" חשבתי על זה הרבה ואני מסכים לבוא אתכם אבל יש לי תנאי אחד וזה שאנבת' באה איתי" דמבלדור הסכים ואמר להם שאם הם רוצים הם יכולים לבוא איתנו עכשיו ואמר להם לארוז לאחר כמה דקות הם חזרו עם תיקים על הגב ואז התעתקנו בחזרה לכיכר גרינוולד 12, הסתכלתי על פרסי לראות איך הוא מגיב אם זאת פעם ראשונה שלו (שאני חושב שזאת לא) הוא אמור לפחות להקיא, הסתכלתי עליו ועל חברה שלו והם אפילו לא החווירו הם נראו בסדר גמור, זאת על בטוח לא הפעם הראשונה שלהם. הסתכלתי על רון והוא החזיר לי הנהון כאילו גם הוא חשב על זה. "למה אתה לא מקיא?" שאלתי את פרסי, הוא משך את כתפיו "מסע צללים יותר גרוע" הוא ענה לי. "מה זה מסע צללים?" שאלתי. זה בטח משהו של אוכלי מוות.
נקודת מבט פרסי
"מה זה מסע צללים?" הארי שאל, רק אז הבנתי מה אמרתי, כמעט חשפתי אותנו, לפני שהלכנו מהמחנה אנבת' אמרה לי שאסור שהם ידעו שאנחנו חצויים כי "זה יכול לסכן אותנו ואותם". הסתכלתי עליה, המבט שלה היה בסדר אבל בעיניים שלה אפשר היה לראות שהיא כועסת "זה לא משנה עכשיו" אמר דמבלדור, אני מדמיין או שהוא הרגע הגן עלינו? לא, אני כנראה סתם מדמיין
"תקראו את זה" אמר והביא לי ולאנבת' פתק, מוזר אבל מה שהיה יותר מוזר היה שבפתק היה כתוב ביוונית!!!!.
קראנו את הפתק ואז שתי הבתים שהיה מולנו זזו וחשפו בית נוסף
"הארי, רון והרמיוני תכנסו, אני צריך לשוחח עם אנבת' ופרסי"
והארי, רון והרמיוני נכנסו אל תוך הבית. " איפה אנחנו?" אנבת' שאלה
"באנגליה" דמבלדור ענה לה. אנגליה זו אחת מהארצות העתיקות מסוכן לנו כאן, הסתכלתי על אנבת' גם היא נראתה מודאגת
דמבלדור כנראה קורא מחשבות או משהו כזה כי הוא אמר: "אל תדאגו מזה שאנגליה היא אחת מהארצות העתיקות, על הורגוורטס ועל עולם הקסמים מוטל כישוף שמגן מפני מפלצות"
"איך אתה-" התחלתי לומר "אתה חצוי,נכון?" קטעה אותי אנבת'
דמבלדור הנהן
"זה מסביר כל כך הרבה דברים, את הכתב ביוונית, את הידע על הארצות, את זה שנכנסת למחנה" אמרה אנבת עם מבט שאומר 'ידעתי-את-זה'
"אבל אל תספר לאף אחד עלינו" אמרתי בקול מאיים
"בהחלט, אבל אני חושש שהמבוגרים כבר יודעים"
אני ואנבת' הנהנו ונכנסנו לבית.
_______________________ _______________________
סליחה שלא העלתי הרבה זמן פשוט הייתי אצל בני דודים שלי ואז הייתי חולה ואז טסתי לחול ורק שחזרתי התחלתי לכתוב את הפרק והייתי צריכה לסיים(זה לוקח זמן לכתוב פרק) ואז אתמול סיימתי אבל רציתי לשלוח את זה ביום הולדת של פרסי🥳(היום)
אז מזל טוב לגיבור האולימפוס, בן פוסידון, החצויי הכי חזק בעולם, מוח אצה שלנו
פרסי ג'קסון🥳🌊🔱
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והארי פוטר נפגשים
Fanfictionפרסי והארי נפגשים. פרסי הנכד של וולדמורט ו..(על מי אני עובדת כולם מכירים את זה, אז פשוט תקראו😃) *הספר כתוב אך ורק בגוף ראשון(לאלה שכמוני ולא מסוגלים לקרוא גוף שלישי) זה סתם סיפור חובבני וסתם סיפור שאני כותבת בשביל הכיף [וגם בגלל שתמיד כולם בספרים...
