השטן שלי

~פרק 36~

נקודת מבט אדריאן-

״אני אהרוג אותו״ מילמלתי לעצמי ביאוש בזמן שקים יבבה באכזבה כהוצאתי את האצבעות ממנה. נישקתי נשיקה קטנה לכתפה והיא הביטה בי בהבנה.

אי אפשר להמשיך לעשות את זה כשהוא ממש מול הדלת.

הלכתי לבדוק מה הוא רוצה , והתאפקתי כלכך לא לשבור לו את הפרצוף ל2 חתיכות. פתחתי את הדלת למחצה, ״מה אתה רוצה?״ שאלתי בגסות וחוסר סבלנות והוא ניסה להציץ פנימה אז העפתי את ראשו.

״אני רוצה לאכול.״ אמר בפשטות וחייך אליי כאילו יודע שהוא הרס לי הכל. ״אז תזמין לך.״ אמרתי ובאתי לסגור את הדלת אבל הוא עצר אותי, ״אין לי כסף ואני לא רוצה אוכל מבחוץ אני רוצה את האוכל של קים!״ התלונן ונאנחתי.

כן טוב , ואני רוצה לאכול את קים אבל אתה קצת מפריע.

״לוגן , אל תשגע אותי. אני אהרוג אותך, תמצא משהו לאכול אני וקים ממש לא פנויים אלייך עכשיו. מובן?״ אמרתי בכעס והוא גילגל עיניים והסתובב

״תהנו לכם שם , ותשמרו על שקט למען השם!״ צעק עם הגב אליי וטרקתי את הדלת בחוסר התייחסות. הוא יתמודד , זה לא שהוא מעניין אותי.

״אלוהים אדירים הוא שמע!״ קים אמרה כשהיא נראת כמו עגבנייה , ציחקקתי בשובבות וחזרתי לשכב לידה.

״איפה עצרנו?״ שאלתי ״ממש לא״ השיבה לי בחזרה ״למה?״ שאלתי בבאסה ובקול תינוקי. ״כי לוגן כאן״ אמרה בחומרה ״נו אז מה״ ניסיתי לשכנע אותה ״אני לא רוצה שהוא ישמע את זה״ אמרה מובכת

״אז הוא לא ישמע״ אמרתי עולה מעליה, ״איך הוא לא ישמע?״ שאלה ״אני אגיד לו להסתגר בחדר״ השבתי לשאלתה ״אדריאן זה לא יעזור הוא חדר לידך״ אמרה וקמה להתלבש ״לא, אם אנחנו לא ממשיכים אז את לא הולכת. ״ עצרתי אותה מללכת, משכתי אותה אליי , שתשכב לצידי. ״אתה לא רעב?״ שאלה אותי בסקרנות , אני מניח שקים התרגלה שאני רעב רוב הזמן.

״אני רעב אבל אני מעדיף לשכב איתך על המיטה״ אמרתי לה בחיוך מתוק והיא הסמיקה והצמידה את ראשה לצווארי , ציחקקתי מזה שהיא עדיין מסמיקה מדברים שאני אומר לה ונישקתי את ראשה.

״אדריאן אני רעב!״ שמעתי קריאה מלמטה ונאנחתי וקים מיד הרימה את ראשה בחיוך , ״שמעת? הוא רעב! בוא נלך להכין משהו!״ היא מיד זינקה מהמיטה וגרמה לי לקום אחרייה בעייפות ויאוש.

״את ממש אוהבת לבשל מה?״

״כן! מאוד!״ אמרה בחיוך קטן וירדנו למטה וראינו את לוגן מדבר בטלפון בזמן שהמבט שלו מודאג.

״לוגן עם מי אתה מדבר?״ שאלתי אותו בגלל הפרצוף המודאג שהיה לו. ״עם הילי,״ ענה לי בדפדוף. ״קרה משהו?״ קים שאלה בדאגה גם כן.

ולוגן הינהן במבט מתנצל. ״אור בבית חולים״ אמר בקול מודאג, ״מה?!״ קים צעקה בהלם ואני קפאתי. אור בבית חולים?