Yes sir-פרק 11

423 7 0
                                    

״הכל בסדר?״
״לא״
״אני בדרך״

התיישבתי בין הלוקרים המסדרון כבר ריק שומעים רק את המרצים מהכיתות רציתי שקט אז שמתי אוזניות שומעת שיר אחרי שיר מחכה ומסדירה נשימות ועיניי נעצמות.

יד נשלחת לעברי ואוזניה נשמטת מאוזני ״ היי״ אמר לי ופתחתי את עיניי בבהלה ״ היי״ אמרתי מסדירה שוב את הנשימה ״ מה קרה״ שאל מתכופף אליי ״ הייתי בכיתה וג׳ס.. זאת אומרת ידיד מהכיתה הציק לי ו..״ אמרתי כמעט בוכה ״ אז שאני אבין.. מישהו הציק לך ובאת להשתנקר למורה?״ אמר דניאל צוחק ״ תסתום״ אמרתי מנסה להישאר בדמות הלחוצה אבל הצחוק נפלט והרגשתי איך השקט מגיע יחד איתו ״ כן סליחה.. אז הציקו לך בכיתה?״ אמר בציניות מתגרה בי ״ אתה לא מועיל״ אמרתי משלבת את ידיי ״ ואת די קרציה״ אמר ומשלב את ידיו מחקה אותי ״ עכשיו ברשותך זה יום החופש שלי ואני ממש לא מנצל אותו כאן!״ הוא אמר וקם ״ זהו? ככה אתה משאיר אותי לבד?״ אמרתי מופתעת וקצת מאוכזבת ״ אה לא.. את באה איתי זה לא היה מובן?״ אמר וחייכתי קמה ״ לאן?״ שאלתי ״ לא בטוח עדיין״ ענה ממשיך ללכת אל כיוון היציאה ״ אבל תחכה רגע״ צעקתי מנסה להדביק את הקצב ״ דניאל מה אתה עושה כאן״ עצר אותו איזה מרצה ואני בשנייה נעמדתי במקום ׳מזל שהלך מהר הרווח בנינו מטשטש את העובדה שהוא נגרר לכאן בשבילי׳ חשבתי ונעמדתי משחקת את עצמי עסוקה בטלפון ״ אני? אני כאן כי... שכחתי לקחת את העבודות מהשיעור הקודם!״ אמר מתרץ בצורה הכי גרועה שפגשתי ״ ואיפה.. הן?״ אמר לו הזקן המעצבן כאילו מחפש ודניאל נתקע מגמגם ״ דנ.. פרופסור סמית׳! הנה הדפים שביקשת שאביא לך!״ צעקתי מתקדמת אליו במהירות מנפנפת בקבוצת דפים מאולתרת שהוצאתי מהתיק ״ תודה רבה״ ענה ובאמת התכוון לכך ״ טוב.. אני צריך לחזור לשיעור שלי. יום טוב אדון סמית׳״ אמר לו הזקן המעצבן ונעלם ״ זה היה קרוב..״ אמר דניאל נושף אוויר כאילו ירד לו סלע מהגב ״ בבקשה״ אמרתי מצחקקת ״ הייתי מסתדר גם בלעדייך״ אמר מקניט אותי ״ כן? שאקרא לו חזרה?״ אמרתי פותחת את פי כאילו באה לצעוק והרגשתי יד מכסה אותו ״ אנחנו צריכים להיות יותר זהירים עכשיו בואי״ אמר מוריד את ידו לאט מפי ״ תודה שהצלתי לך תתחת״ אמרתי נגררת אחריו ״ לא״ אמר ויצאנו אל הרחוב

״ רעבה?״ אמר מתניע את האוטו ״ תמיד״ אמרתי חוגרת בוחנת את המכונית שנראית יקרה.. או נקייה? אני לא יודעת להבדיל ״ יופי״ אמר מניח את ידו על גב המושב שלי בכדי לעשות רוורס ורטט קל העובר בין רגליי גורם לי לסגור אותן בחוזקה ״ שליטה עצמית גברת קודם נאכל ארוחת בוקר אחר כך אני אוכל אותך״ אמר מעביר בי צמרמורת וחיוך מובך עולה על שפתיי ״ מה קרה השתתקת?״ אמר מזהה את המבוכה ״ אני רעבה״ תירצתי ״ גם אני״ אמר שולח מבט בין רגליי נושך את שפתו התחתונה.

הגענו אל בית הקפה מחוץ לשטח הקולג׳ ולדעתי גם מחוץ לעיר אבל.. אני לא טובה בכיוונים.. הרגשתי בפריז הכל פה מעוצב לפרטי פרטים מהכיסאות ועד למפיות יש ריח של קוראסון וקפה וזה בדיוק מה שאני מתכננת להזמין! ״ למה את בשוק?״ אמר לי צוחק ״ נורא יוקרתי״ אמרתי עם עיניים פעורות ״ מה את מגזימה״ צחק ״ דני״ אמרה הבחורה עם המגש ״ ג׳ודי״ אמר דניאל וחילוף המבטים בניהם היה כמו מדע טילים מדויק שרק הם מבינים ״ אחותי..״ אמר לי כאילו מכניס אותי לשיחת הקודים הלא מובנת שלהם ״ היי״ אמרתי מנסה לשדר ביטחון ״היי״ אמרה במתיקות והופתעתי ״ אז מה תרצו להזמין?״ אמרה מתסכלת עליי ״ אמממ קוראסון חמאה וקפה הפוך״ אמרתי ״ כמו דניאל בקיצור״ אמרה קורצת לו ״מעתיקנית״ מלמל לעברי וגיחכתי מגלגלת עיניים.

 Yes sirDonde viven las historias. Descúbrelo ahora