פרק שלוש!

2 1 0
                                    

נ.מ אורי..

ישבתי בכיתה בעודי מחקה לשיעור הראשון .
ראיתי בכיתה את הקבוצה של הבנות שכל אחת שם יותר יפה מהשנייה. והקבוצה של הבנים שיושבים במעגל ומדברים על דברים.
ואני יושבת לבד בשורה הראשונה של הכיתה ומחכה שהשיעור יתחיל.
ואז הוא נכנס ילד גבוה בערך מטר 90 העיניים שלו ירוקות ויש לו שיער חום חלק שרק באלי לגעת ולשחק בו, הוא לבש בגדים שחורים שהבליטו את הגוף המושלם שלו עם הריבועים בבטן שנראים כאילו מישהו צייר אותם .

הוא נעמד מולי ובחן אותי בעיניו עם מבט רעב כאילו הוא רק רוצה לקחת אותי ועדות כרצונו. אחרי מספר שניות חבר שלו קרא לו מה שגרם לו ללכת לסוף הכיתה ולנתק את מבטו ממני.

המורה נכנסה והשיעור התחיל, היא קרה שמות אבל אני לא הייתי ברשימה כי אני חדשה , ״לא קראת את השם שלי המורה״ אני אומרת מה שגרם לכל הכיתה להעיף את מבטם אליי והרגשתי כל כך נבוכה עד שלחיי האדימו ממבוכה.
ושיעור מתמטיקה התחיל .

נ.מ שחר...
כל השיעור לא הפסקתי להסתכל עליה שהמורה קראה שמות היא אמרה לה שהיא שחכה אותה והקול שלה היה הקול הכי חמוד ושברירי ששמעתי בחיים.
ואני רק חושב על מה אני יכול לעשות לה, אוי נו באמת עוד פעם ‏המחשבות המלוכלכות שלך. פעם אחת בחיים שלך אל תחשוב על זיונים עם ילדה שאתה עוד לא מכיר.

נשמע צלצול בעל הכיתה שמסמן שהשיעור נגמר.
לקחתי את כל ‏החפצים שלי והלאתי לכיוון דלת הכיתה שלחתי מבט אחרון לאורי ויצאתי.

הלכתי לספסלים ליד הקפיטריה איפה שאני והחברה שלי תמיד יושבים בהפסקות. איך שהגעתי כולם אמרו לי שלום וישבתי איתם.

״ראיתם את הילדה החדשה״ שון אמר ואני ‏הסתכלתי עליו במבט רצחני. ״כן וואו היא שווה ברמות מבטיח מה הייתי עושה לה״ אמר רועי שהוא הילד הכי חרמן שאני מכיר. הוא תמיד היה מהילדים שמצלמים בנות ושולחים לכל החברים שלהם בשביל לאונן
אבל אני אם כמה שהייתי רוצה לפתוח אף פעם לא פתחתי אני לא הולך לאונן על תמונה של מישהי מסכנה .
״ וואי סתמו אתם לא מכירים אותה בכלל״ אמרתי או יותר נכון צעקתי בזמן שכולם מסתכלים עליי. ״אחי תרגע אנחנו צחקנו״ שון אמר דבר שלא הרגיע אותי בכלל והלכתי משם במהירות.


בדרך לכיתה ראיתי אותה את אורי יושבת לבד בטלפון היא נראת כל כך שלווה אבל עצובה בו זמנית וחשבתי לעצמי אם לגשת אליה או לא כי אני לא ממש מכיר אותה, ובסופו של דבר הלכתי אליה .
״ היי ״ אמרתי בקול צרוד אבל עם מלא אומץ,״היי״ היא החזירה והורידה את פניה מהטלפון.
״אני יכול לשבת״ שאלתי בזמן שציפיתי שהתשובה תהיה כן
״כן ברור אתה לא צריך לשאול זה מקום של כולם״ הוא אמרה דבר שגרם לי לחצי חיוך אבל ניסיתי להסתיר אותו.
״אז מה מאיזה בית ספר הגעת״ שאלתי, ״בית ספר אלון אם אתה מכיר״ היא אמרה עם חצי חיוך על פניה, ״כן מכיר יש לי כמה חברים משם״ אמרתי שזה לא ממש נכון יש שם כמה בנות שהייתי איתם ללילה לא יותר. ״אה באמת״ היא אמרה ואני הנהנתי עם ראשי. דיברנו במשך כל ההפסקה ולא הרגשנו בכלל. היה צלצול של השיעור האחרון וכולם הולכים הביתה, כל השיעור חשבתי על השיחה עם אורי וכמה כיף היה לי לדבר איתה .
״ביי ניפגש מחר״ שמעתי קול מוכר ושקט וכשהסתובבתי לראות מי זה וזאת הייתה אורי ,״ביי״ אמרתי עם חצי חיוך שלא תבין שאהבתי את זה .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

זה היה פרק קצר אבל הפרקים הבאים יהיו יותר ‏ארוכים
ממש מקווה שעד עכשיו אתם אוהבים את הספר ותמשיכו לקרוא זה שווה את זה🤍

בשבילה גם עד המדבר!Where stories live. Discover now